מעשה רקח על הלכות אישות יג:ח

המדיר את אשתו וכו'. משנה ד"ע המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינין יוציא ויתן כתובה ר' יוסי אומר בעניות שלא נתן קצבה ובעשירות שלשים יום ובגמרא וכמה קצבה אמר רב יהודה אמר שמואל י"ב חדש רבה בב"ח אמר ר"י עשרה שנים רב חסדא אמר אבימי רגל שכן בנות ישראל מתקשטות ברגל ע"כ. ורבינו פסק כשמואל משום דהוי ממוצע בין רבי יוחנן ורב חסדא עיין להר"ן ז"ל והה"מ ז"ל. וראיתי להרב"ח ז"ל שעמד בדברי רבינו וז"ל ויש להקשות בלשונו מדלא אמר המדיר את אשתו שלא תתקשט שנה אחת בעניות יקיים וכו' אלמא דמיירי בהדירה בסתם שלא נתן קצבה הפך משמעות לשון משנתינו ר' יוסי אומר בעניות שלא נתן קצבה וכו' וכמ"ש רש"י במשנה ובגמרא ועו"ק דאם תלהו בתשמיש קונם תשמישך עלי מעכשיו אם תתקשטי היאך יקיים שנה אחת ויהא מותר בתשמיש הלא קי"ל דבתנאי לא מזדהר איניש וכו' וכמ"ש התוספות ריש המדיר וכו' וצ"ע עכ"ל. ונלע"ד דאין כאן קושי כלל דרבינו ס"ל דמאי דשאלו וכמה קצבה רוצה לומר דכיון דתני גבי עשירות שלשים יום ובעניות לא תני מידי משמע דהוי זמנם טפי משלשים יום דלא סלקא דעתיה דבעניות יוציא מיד דאין דרכם של עניות להתקשט כמו עשירות ולהכי בעי בנדר סתם שלא נתן קצבה כמה זמן בעי להמתין ומתרץ וכו'. ולאידך קושייא אחרי אלף מחילות אישתימיטתיה להרב לשון הה"מ ז"ל בפרק הקודם דין כ"ד וז"ל ודע שכל מקום שתראה המדיר את אשתו מכו"כ רוצה לומר שהוא אוסר הנאתו עליה אם תעשה כך וכו' ע"כ הרי דאינו מפרש כדברי התוספות שתלה הדבר בתשמיש כלל אלא כפשטן של דברים שאסר הנאתו עליה ואין בכלל זה תשמיש כלל וכמ"ש התוס' בריש המדיר אמתניתין ע"ע. וטעם העשירות בשלושים יום פירשו בגמרא שכן אשה חשובה נהנית מריח קשוטיה שלשים יום ופירש"י שנתקשטה לפני הנדר ובנ"א נמחק כל החלוקה הזאת: