מעשה רקח על הלכות מקואות ח:ו

ואפילו מדבריהם וכו'. טעות סופר הניכר הוא וצ"ל ואפילו מדברים שהם מברייתו של מים ודלא כרבן שמעון בן גמליאל שם במשנה אלא כת"ק אלא שיש להקשות דהא קי"ל כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו ומרן ז"ל בפ"ט [דטומאת מת ה"ה] כתב דרבינו ס"ל דהוא הדין בברייתא הן אמת שמצאנו לאחד גדול מדבר שזה הדבר דוקא היכא דמסתבר טעמיה בש"ס ודעת רבינו לא אתבריר ועיין מ"ש לקמן הל' י"א:

וכל שעיקרו מן התורה וכו'. בלשון זה נתחבטו בו גאוני עולם דמשמע מדבריהם אינו כדין תורה

וספיקו להקל והכא דוקא הוא להחמיר מפני שעיקרו מן התורה והא מצינו לרבינו בהיפך ועוד בדברי מרן ז"ל פ"א דהלכות אישות גבי קידושין ומהרשד"ם ז"ל יו"ד סי' קל"א וכן הפר"ח יו"ד ז"ל סי' כ"ט וגם הוא הביא דברי הרשב"א והרשב"ץ שעמדו בזה. ואחרי דבריהם ז"ל אין להאריך זולת מה שנראה לענ"ד בכוונת רבינו דכיון שכל הספיקות אינן אלא מדבריהם דכל ספיקא רחמנא שריא מעתה הם אמרו דבדבר שהוא מפורש בתורה אזלינן בספיקו להחמיר ודבר שהוא הלכה למשה מסיני אף שהוא כשל תורה מ"מ כיון שאינו מפורש בפסוק נמסר הדבר לחכמים שפעמים הולכים בספיקו להקל ופעמים להחמיר דהם אמרו והם אמרו והן הן דברי רבינו כאן וספ"ט דטומאת מת ויתיישבו גם בזה דברי הרב המגיד ומרן ז"ל בפ"א דהל' אישות אף שלא ביארו דבר זה מ"מ כדי לכוין דברי רבינו ודבריהם הקדושים ניתן ליאמר וגם רוב הסוגיאות יתיישבו בזה ועיין עוד בס' צרור החיים ז"ל שפלפל הרבה בענין זה והנראה לענ"ד כתבתי כדי שלא להניח דבריהם הנחמדים בסתירה וצ"ע והאמת יורה דרכו: