מעשה רקח על הלכות מקואות ח:יא

כל שתחילת ברייתו מן המים וכו'. ברייתא דרבן שמעון בן גמליאל בזבחים דף כ"ב אלא שיש לתמוה דלעיל הל' ו' פסק רבינו דכל שתחילת ברייתו מן המים אינו ממעט וסותר מ"ש כאן בפרק א' ששם פסק דלא כרשב"ג וכמ"ש שם וראיתי להרב ב"י יו"ד סי' ר"א ד"ה תנן פ"ו דמקואות וכו' תירץ דהך ברייתא דרשב"ג מודה בה ת"ק דמתני' ופסק כת"ק עיי"ש והתוס' יו"ט ז"ל חלק עליו ולא תירץ לדברי רבינו כלום אך לא נרגש דגם הב"י גופיה פסק לשני דינים אלו בשו"ע סעיף ל"ג ונ"ב ותמהתי על המפרשים ז"ל איך לא נתעוררו על זה:

ומטבילין בעינו של דג. שם בזבחים ופירש"י שנימוק שומן עינו בחורו ע"כ וקצת קשה דמשמע דלטבול בתוך שומן עינו קאמר דאל"כ הו"ל למיכתב שנתרוקן העין ונתמלא מים כשירים וזו לא שמענו שיהא שומן הדג חשוב כמים אך ראיתי להלבוש ז"ל שם שכתב בפירוש דשומן עינו של דג חשוב כמים ומטבילין בתוכו: