מעשה רקח על הלכות דעות ז:א

צא ולמד מה שאירע לדואג. נראה דכוונתו מבוארת דאף שאמר אמת מכל מקום נתכוון להרע שהרי שפיר היה יודע שעל ידי כן תעלה חמת המלך על אחימלך כדמוכחי קראי שהיה מתרעם שאול על עבדיו כי קשרתם כולכם עלי וכו' כי הקים בני את עבדי עלי לאורב כיום הזה וכתיב ויען דואג וכו' אמנם מרן ז"ל נראה שלא הבין כן שפי' דאף על פי שאין בדבר שום גנות למי שנאמר עליו וכו'. דאילו נשאל לאחימלך לא היה מכחיש דאדרבא הוא חשב לעבוד עבודת המלך כמו שהתנצל בדבריו וכו' ע"כ ודברי רבינו נוטים לפירוש מרן באמת ודו"ק: