מעשה רקח על הלכות דעות ד:ה

אלא ימתין אחר האכילה. ולעיל כתב שלא יהלך ולא יטייל אחר אכילתו ובפ"ק דמ"ק דף י"א איתא ואמר רב אמר לי אבא ציידא כוורא תחלי וחלבא ליטעון גופא ולא ליטעון פוריא ופירש רש"י ליטעון גופא כלומר לאחר אכילתו מהלך הרבה קודם שישן ולא ליטעון פוריא לא ישן לאלתר אחריהם ע"כ ורבינו אינו מפרש כדברי רש"י אלא שישהא מעט ולאו דוקא אלו אלא לכל מין אכילה הוי מלתא הכי ע"פ הרפואה ועיין בדברי מרן כ"מ ד"ה ולא יקיז וכו' שהכל לפי טבע הארצות עיי"ש:

ולא ישן ביום. נ"ב ומצאנו בדוד המלך עליו השלום שהיה ישן ביום ודוחק לומר שהוא לא התנהג עצמו ע"פ הרפואה אלא נראה שלא חלה ההקפדה אלא דרך קבע וכיוצא: