מעשה רקח על הלכות תרומות יב:ח

אין מפקידין וכו'. הדבר גלוי וידוע שדברי רבינו לכאורה הם היפך הסוגיא דפ' הניזקין (גיטין דף ס"א) וכבר הראב"ד ז"ל השיג על רבינו ומרן ז"ל נדחק בדבר וכתב שגירסא אחרת היתה לו ועם כל זה לא נחה דעתו ז"ל עד שהוצרך לכתוב דס"ל לרבינו דמעלה עשו בתרומה וכו' אף לפי דרכו ז"ל יש לתמוה על רבינו מה שלא הרגיש הראב"ד ומרן ז"ל דמהסוגיא והברייתא מוכח להדיא דאצל ישראל עם הארץ אין מפקידין כלל ועיקר ואצל הכהן מפקידין עם התנאים האמורים ורבינו הפך הדברים דגבי כהן החליט לאסור וגבי ישראל הצריך התנאים וזה אפשר שנכלל בהשגת הראב"ד אף שקיצר הרבה והנה ראיתי להרב אלשיך ז"ל בתשובותיו שלא נחה דעתו בדברי מרן ז"ל וכתב דרבינו מפרש דבפירות שלא הוכשרו יש (כאן חסר מחמת שהעלה נבל חבל על דאבדין ולא משתכחין) גוונא איירי וכו' וזו היא כוונת רבינו במ"ש

ובלבד שלא יהיו מוכשרים דאכולהו קאי בין אכהן בין אישראל וכו' עיי"ש. ועם כל זה לא ידעתי איך תתורץ השגת הראב"ד ז"ל דאי בלא הוכשרו כי תסיטם אשתו נדה מאי הוה והנה הדבר ידוע דכל הך שקלא וטריא דהש"ס אינה אלא אליבא דרבא דאוקמא למתני' בטומאה וטהרה ואנן בדידן קי"ל כאביי דטעמא הוי משום דרוב עמי הארץ מעשרין הם וכן פסק רבינו פ"ח דבכורים הל' י"ג ופ"ח דשמיטה ויובל הל' ז' וכ"כ להדיא בפירוש המשנה וכיון שכן יאות לנו לומר כמ"ש הרדב"ז ז"ל שנדפס מחדש סי' קע"ה דלאביי דקי"ל כוותיה הא דמפקידין תרומה אצל ישראל ע"ה ולא אצל כהן ע"ה אתיא כפשטא אלא דקשיא ליה בישראל [עם הארץ] כי קושיא דתלמודא בכהן ומתרץ כתירוצא דתלמודא וכו' ולא גריס אלא ותרווייהו צריכי מוקף צמיד פתיל ולא הוכשרו מפני שיש לחוש שמא יגע בהם בידו לחה ויוכשרו ויטמאו ובהכי ניחא דהא דשקיל וטרי תלמודא בדברי רבא אינו אלא כי היכי דנילף לדידן לאביי אלא דאכתי יש לגמגם בהא דשמא תסיטם אשתו נדה שהיא השגת הראב"ד ז"ל ואפשר דכוונת רבינו במ"ש גזרה וכו' דהכוונה דאם הם מוכשרים אפילו בתיקון דצמיד פתיל לא מהני גזרה שמא תסיטם וכו':