מעשה רקח על הלכות תרומות יב:יג

וכן תאנים וכו' שנמצאו מנוקרות וכו'. משמע דכיון שנמצאו מנוקרות פקעה קדושתן ואין כאן משום הפסד תרומה וממילא דאין בהם מיתה אם אכלן דהא דרשינן בפ"ק דכריתות דף (ע"ט) [ז'] ומתו בו כי יחללוהו פרט לזו שמחוללת ועומדת ואין לך חילול מזה שהרי נאסרה בהחלט ולקבורה עומדת כמ"ש רבינו ומינה דאם עבר ואכלה אין בה תשלומין דכיון דנאסרה משום סכנת נפשות אין לה דמים אך קשה דבפ"י הל' ז' פסק רבינו דאם אכל תרומה נקורה משלם קרן וחומש עיי"ש ואמאי הא כיון דאסורה משום סכנת נפשות אין דמים למתים אם לא שנאמר דכיון דאין איסורה אלא מפני הספק אם אכלה ואי איגלאי מילתא למפרע דלא מחמת נחש היא ובקדושתה עומדת אך קשה דאם איתא אמאי אסרינן הכא התרומה כולה יטעימנה לכלב או לחתול וכיוצא ואם לא יוזק תשאר התרומה בקדושתה ואולי משום דאין להפסידה בידים ולבזותה: