מעשה רקח על הלכות תרומות יא:יח

וכן מדליקין שמן שריפה וכו'. משנה מפורשת היא בסוף תרומות אך קשה טובא דבירושלמי פ"ח דשביעית איתא ותני כן אין סכין שמן של שביעית במרחץ אבל סך הוא מבחוץ ונכנס ולא בשמן שריפה לא בבתי כנסיות ולא בבתי מדרשות מפני בזיון קדשים ע"כ והוא היפך מתני' דתרומות והר"ש ז"ל שם לא תירץ כלום אמנם המפרש שם כתב דצ"ל דהכא מיירי בעושה כל צרכי בית הכנסת ממנו שאין לו נר אחר לשימושו אבל ביש לו נר אחר מותר והכי משמע להדיא בפרק במה מדליקין בש"ס זה עכ"ל ושם לא מצאתי גילוי לדבריו כי אם ההיא דאדא שמשא דאיתא התם והובא ג"כ בסוף מסכת תרומות שהיה שמש לחולין ושאל אם אגב החולין יכול לעשות בו צרכיו והשיבו לו שהוא בטל אגב פתילות אחרות שהוא מדליק משלו וכן פירש המפרש שם אך רבינו לא חילק שום חילוק ואפשר שהוא מפרש אותו ירושלמי לענין סיכה כמו הרישא אי נמי אפשר דהך ברייתא פליגא אמתני' ופסק כסתם מתני' והכי משמע שהרי בפ"ה דשמיטה ויובל הזכיר דין אותה ברייתא דלא יסוך במרחץ אבל סך הוא מבחוץ ונכנס וכן ציין מרן ז"ל שם והכי משמע שהרי במתני' התירו אפילו במבואות האפלים ובהך ברייתא אסר אפילו בבתי כנסיות ובתי מדרשות:

ברשות כהן. הרע"ב ז"ל פי' דהיינו כשיש שם כהן דנר לאחד נר למאה וכן דעת התוס' פרק כל שעה (פסחים דף ל"ד) אמנם רבינו מפרש במאמרו ומצותו שירשה לנו זה: