מעשה רקח על הלכות תרומות י:ט

זר שבלע וכו' דמי עצים של ראשון. בנוסח אחר כתב יד דמי עצים לראשון והיא גירסא נכונה ובעיקר הדין ראיתי להרב בן חביב ז"ל בס' שמות בארץ שהקשה דהכא משמע דחשיבי כמעוכלים ולפיכך השני אינו משלם אלא דמי עצים וקשה דרבינו פסק פי"ד דמאכלות אסורות הל' ג' דאם אכל חצי זית והקיאו וחזר ואכלו חייב אלמא לא חשיב כמעוכל והוא מהסוגיא דסוף פרק גיד הנשה ע"כ. ועדיפא מינה הו"ל לאקשויי מרבי יוחנן ארבי יוחנן דההיא דסוף פרק גיד הנשה מר"י היא והא דזר שבלע שזפין היא מרב שיזבי אמר ר' יוחנן וכיון שכן הו"ל לתלמודא לאותובי מר"י אר"י אלא ודאי נראה דאין כאן קושיא דמדנקט שבלע ולא נקט שאכל משמע דדוקא קאמר וכן פירש רש"י ז"ל שם שבלע בלא כסיסה וכ"כ הרב קרית ספר ז"ל וידוע שאלו השזפין הם פרי הנוצר מהרכבת זתים ורימונים כמ"ש הרע"ב ז"ל פ"ק דכלאים ונראה שהוא נאכל כמות שהוא ואם יכסכסו בשיניו תו לא מהני ולא מידי ולכך כשחזר והקיאו כמות שהוא אכתי חזי להסקה ולעולם דלא חשיב כמעוכל דכיון שהקיאו כמו שבלעו אין שייך בו שום עיכול וכמ"ש שם בסוף פרק גיד הנשה להדיא גבי אכילת שאר איסורין עיי"ש אלא שמחמת שהראשון קנאו כמ"ש רש"י ז"ל ונמאס בבליעתו תו לא חזי כבתחילה ולכך אין משלם השני אלא דמי עצים וק"ל: