מעשה רקח על הלכות תרומות א:כב

פירות ארץ ישראל וכו'. מסתברא ודאי דבנמרחו בחו"ל איירי דאי נמרחו בא"י הרי נתחייבו והיכי יופקע חיובם וכן הבין המל"מ עיין עליו האמנם בחלוקה דפירות חו"ל נראה שאין הדין כן מדמסיים רבינו ואם נקבעו וכו' אחר שנכנסו לארץ חייב מדבריהם וכבר הטריח עצמו מרן ז"ל בלשון זה דבאמת הוא קשה להלום. ומ"ש רבינו

חייבים בחלה הוא הדין תרומה וכו' דכי הדדי נינהו וכמ"ש מרן ז"ל בסוף פרקין עיי"ש ועיין פ"כ דאיסורי ביאה הל' ג' ודין המעשר שוה לתרומה כמ"ש רבינו בסוף פרק זה: