מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה ט:לב

וכן אם ישבו במטה אחת כאחד וכו'. אפשר שנתכוון למ"ש בגמ' במשולבות ופירש"י תכופות ודבוקות יחד והתוס' ז"ל פירשו בהיפך עיין עליו והרא"ש ז"ל בשם הראב"ד כתב שדין זה לא נאמר אלא דוקא בישנות אבל אם היו ערות לא ורבינו כאן העתיק לשון ישיבה ולקמן כתב לשון שינה נראה דלא מפליג בהכי ודוק. אך מאי דאיכא למידק דלמה לא ביאר ז"ל דהיינו דוקא שבדקה עצמה כשיעור וסת שהם דברי רבי יהודה אמר רב בגמ' אלא שי"ל שלא פסק כן מדקאמר סבר לה כבר פדא וכו' ולא קי"ל הכי אכן אם איתא יהיה קשה על הרה"מ ז"ל דלא היה לו להביאו בדבריו מאחר דרבינו לא פסק כן דאין כאן שום נפקותא.