מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה ח:ג
Maaseh Rokeach on Forbidden Intercourse 8:3 · מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה · free full Hebrew text
Open in the reader →יש אשה וכו'. וקודם שיבא וכו'. בגמרא הקשו אמתני' דקתני כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה ואלו הן הוסתות וכו' דהתנינן חדא זימנא (פ"ק דף ב') כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה כלומר ולמאי אצטריך לתנוייה הכא ומתרץ התם בוסתות דיומי הכא בוסתות דגופא כדקתני אלו הן הוסתות מפהקת ומעטשת וכו' ע"כ משמע דב' מיני וסתות הם אחת דיומי דהיינו מכ' או מל' יום ועוד אחר שאין לה גבול ימים אלא כשיבואו לה אלו המאורעות דאם יפרש דגם אלו המאורעות לא יבואו לה אלא ביום קבוע מכ' או מל' יום אכתי תקשה דתרתי למה ליה ליתני הא לחודה ולא ליתני ההיא וכיון שכן קשה על רבינו שנראה מדבריו דחד וסת לחודיה קאמר שהרי כתב וקודם שיבא הדם וכו' ויבואו לה וסתות אלו או אחד מהם בשעה הקבועה לה מיום וסתה ע"כ וכן מתבאר ג"כ ממ"ש פ"ג דמשכב ומושב דין ו' וכמ"ש הרב המגיד ז"ל.
ומאי דנראה לומר דרבינו דייק לה מדקתני במתני' בהדי וסתות דגופא שופעת ובגמ' הקשו הא שפעה ואזלא ותירץ עולא בריה דרב עילאי בשופעת דם טמא מתוך דם טהור ע"כ. ואי וסתות דגופא לחודייהו אמאי פריך ועריב הא דשופעת בהדי אינך הא הוא כסתם וסת וכמו שהקשו בגמ' ואף שתירצו דשפעה דם טמא מתוך דם טהור מ"מ הא לא הוי מצד מקרי גופה כי הנך אלא כי אורחא הוא דהוי שהרי ה' דמים מנו חז"ל וכו'. אך שעדיין קשה מההיא דרב הונא בר חייא אמר שמואל הרי אמרו לימים שנים לוסתות אחד דמשמע דשני מיני וסתות הן וי"ל שרבינו מרוב בקיאותו בחכמת הרפואה ידע שכן הוא האמת לדעתו ז"ל אף ששאר הגאונים לא הבינו כן כמ"ש הרב המגיד ז"ל. אכן איכא למידק דאמאי לא הזכיר ההיא דרבה בר עולא ראשה ואבריה כבדין עליה ורותתת וגוסה דגם הם וסת דגופא. וי"ל דסמך למ"ש כאן וכיוצא במאורעות אלו תדע דכובד הראש הזכירו בהל' משכב ומושב כנ"ל. אכן אכתי קשה דאמאי לא הזכיר ההיא דאביי דאכלה שום או בצלים או כסכסה פלפלין וראתה דקבעה לה וסת וי"ל.