מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה ד:ז

נתאחרה וכו' ותבא נדה אחרת וכו'. לא ידעתי אמאי נייד רבינו מדברי ר' יוחנן שאמר בנדה דף ס"ז נדה בין בזמנה בין שלא בזמנה אינה טובלת אלא בלילה משום סרך בתה ורבינו העתיק משום נדה אחרת גם מדברי התוס' ז"ל שם מוכח דמשום בתה דוקא הקפידו עיי"ש ואולי י"ל דרבינו מפרש לה דלאו דוקא בתה אלא ה"ה שאר נשים והטעם דכיון דדבר זה שייך בחוץ דהיינו חוץ לביתה שכל הנשים הרואות מרגישות בדבר זה מעתה בתה דנקט משום דדבר בהווה. ומ"מ כל שאר הפוסקים שראיתי העתיקו משום סרך בתה עוד נראה לשיטת רבינו דאי בתה דוקא קאמר אמאי אסרו בהחלט הרי יש לתקן שהאם תודיע לבתה אמיתות הדבר כדי שלא תטעה משא"כ אם הגזרה היא מפני סתם נשים הרואות אתי שפיר דאין דרך להודיע זה לכל הנשים ודו"ק.