מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה ד:ה
Maaseh Rokeach on Forbidden Intercourse 4:5 · מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה · free full Hebrew text
Open in the reader →כל דם שתראה היולדת וכו'. המל"מ ז"ל הביא לשון הירושלמי פ"ק דנדה הלכה ה' דתני ר' אושעיה ילדה ואח"כ נתגיירה אין לה דם טוהר א"ר יוסי ויאות אלולי דתניתא ר"ה הוות צריכה מאחר שאין לה דמים טמאים אין לה דמים טהורים ע"כ ורבינו לא הביא דין זה ונסתפק ז"ל בהבנת לשון זה ובהסכמה עלה דהגירסא הנכונה היא יש לה דם טוהר וכו' ולפ"ז רבינו לא הוצרך להביא דין זה אלא נקט סתם כל דם שתראה וכו' שהוא כולל כל הנשים אחת ישראלית ואחת גיורת ע"כ. ולענ"ד נראה אין בידי לשבש גירסת הירושלמי כדי להקל בדבר ולהביא ג"כ חולין לעזרה שהרי אחר מלאת צריכה להביא קרבן יולדת וקרבן זבה כמ"ש פ"ז ואם אנו דנין אותה כיולדת ישראלית בהכרח צריכה להביא קרבן שחייבה תורה ואין הדעת מקבלו דהא הקרבן הוא על הצלת הלידה וכיון שאז היתה גויה אין שייך זה לכן נראה לפרש זה הירושלמי כפשוטו והכל יבא על נכון וזה דכוונת ר' יוסי אינה לחלוק על ר' אושעיה אלא לומר דאין שום חידוש בדבר זה דמלתא דפשיטא היא ואין שום ס"ד לומר בהיפך דכיון דאין לה דמים טמאים בלידתה שהרי היתה גויה מהיכא תיתי שיהיו לה דמים טהורים דהא קרא כתיב דבר אל בני ישראל וכו' אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה ז' ימים וכו' ול"ג יום תשב וכו' הרי שתלה הדם טוהר בלידה ובז' ימי נדה ובגויה שאין לה לא זה ולא זה פשיטא שאין נוהג בה דין זה. שוב מצאתי בתורת כהנים פרשת כי תזריע שאמרו שם להדיא שאין הדבר תלוי אלא בלידה וזה היפך דברי המל"מ להדיא ומ"ש ויאות הכוונה בלשון תמיהה כלומר וכי ר' הושעיא שהוא אדם גדול ישמיענו דבר שאין בו שום חידוש וכי אילו לא היה משמיענו זה היינו צריכין לו והלא מלתא דפשיטא ופשיטא דכיון דאין לה דמים טמאים אין לה דמים טהורים וזה טעמו של רבינו שלא הוצרך להזכירו מפני שכבר קדם שהכותים אין חייבין עליהם לא משום נדה ולא משום זיבה ולא משום יולדת ודו"ק כי נראה לענ"ד אמת.