מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה יד:יד

שני אחים תאומים וכו'. בברייתא שם והרב ב"י סי' רס"ט כתב דמדברי הנמוק"י נראה דדוקא תאומים קאמר וסיים ואינו נראה לי ע"כ. והרב ב"ח ז"ל כתב וז"ל והדבר פשוט דאפי' באינן תאומים אלא ילדה אותן בשתי שנים זה אחר זה וב"י כתב דנראה מדברי הנמוק"י דדוקא כשהן תאומים והוא תימה וכו' ע"כ. ונראה פשוט דבאינן תאומים הכוונה שהראשון היתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה דאם לא כן אין כאן שום אחוה לענין חיוב אשת אח וכיון שכן נראה שהדבר אתי במכ"ש דהא תאומים הורתן של שניהם שלא בקדושה וכן נראה מדברי רש"י ז"ל שכתב אבל חייבים כרת משום אשת אח מן האם שהרי היא כישראלית שילדה בנים עכ"ל. ומכיון שנתגיירה והרי היא כישראלית פשיטא דאחים מקרו אלא דמהגמרא משמע דגריעי הנהו משני תאומים שהרי אמרו דס"ד דכשתי אמהות דמיין ועיין להתוס' שם ולפ"ז לא ידעתי מה היא תמיהת הרב"ח ז"ל ומכיון שהרב ב"י בשו"ע הביא הדין בסתם משמע דלא פסיקא ליה מלתא והש"ך ז"ל הקשה דמדברי רבינו וכו' נראה דדוקא תאומים ולענ"ד נראה איני רואה שום הכרח כדבר האמור.