מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה י

הפילה חתיכה לבנה וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל משם הרשב"א ז"ל שיש מי שמורה להחמיר וכו' וחומרא יתירה זו אין לה שום עיקר ומרן ז"ל כתב עליו שלא אמר כן משום חומרא אלא מדינא וכו' ע"כ ודבריו שרירין וקיימין אך הרה"מ ז"ל תפס מלישנא דהרשב"א שכתב לשון חומרא דבאמת הוי חומרא דאתי לידי קולא דיצטרך ליתן לה ימי טוהר בהכרח משא"כ אם נטהר ע"פ הדין האמיתי אין מקום לימי טוהר כלל.

מלא דם מלא גנונים. האי מלא דם איתיה במתני' והרב המגיד נראה דלא היה גריס ליה עיין עליו וגנונים פי' רש"י גוונים ורבינו בפי' המשנה פי' מין תולעת כאילו הוא בשר חתוך כתבנית התולעת ע"כ והכל עולה לענין אחד.

נחתך הולד וכו'. עיין בהרב ב"י סי' קצ"ד שעמד בדברים אלו ואין להאריך אך במ"ש רבינו משתצא רוב פדחתו נראה דדייק לה מדקתני מתני' עד שיצא רוב ראשו ואיזהו רוב ראשו משתצא פדחתו דקשה מאי קאמר ואיזהו רוב ראשו (כאן חסר).