מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה א:כב

המקנא לאשתו וכו'. הרב המגיד ז"ל האריך בהבנת דעת רבינו. ומרן ז"ל תמה עליו ממ"ש פי"א דהלכות גירושין ועוד יש להקשות עליו מלשון רבינו פי"ח דהל' איסורי ביאה וכבר כתבתי הנראה לענ"ד שם אלא שלפי מ"ש הרה"מ על דברי הר"א ז"ל דדברי רבינו בכאן אינן בשנאנסה וכו' נראה דהר"א דייק לה דאם בלא נאנסה מאי איריא אשת כהן אפילו אשת ישראל נמי ולפי כוונה זו הוא שהשיג עליו וניחא נמי מה שלא השיגו בפי"ח ודוק עיין הרמ"ך ומ"ש דאם היה בעלה כהן דלקי וכו' אי נמי דכיון דאין כאן אלא עד אחד אינו מחייבו מלקות משום טומאה דלא האמינה תורה ע"א אלא לענין שלא תשתה אבל להלקותו לא משא"כ משום זונה דמוכח אנפשיה כמ"ש שם.