מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות ה:ה
Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 5:5 · מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות · free full Hebrew text
Open in the reader →תלש אבר מן החי וכו'. הרמ"ך ז"ל בכת"י השיג על רבינו עיין עליו וזה נמשך לו להרמ"ך מפני שהוא מפרש דמ"ש ר' יוחנן אכל חלב מן החי חייב שתים וכו' היינו שחתך אבר גמור כגון כוליא וכו' וכפירוש הראב"ד ז"ל בדין ב' אבל רבינו סבור דסתם חלב קרוי אבר וכמ"ש הרב המגיד לעיל ד"ה אחד אבר וכו' ועיין מה שכתבתי שם משם הפר"ח ז"ל ולפ"ז מ"ש רבינו בדין זה שאם תלש אבר מן החי וכו' איירי בחתיכת חלב בעלמא שכל החלב נקרא אבר ומכח זה פסק לעיל שאם חתך כזית מאבר שאין בו גידין ועצמות שחייב משום אמ"ה אפילו במקצת האבר.
אכן מאי דקשיא על רבינו הא דקשיא דנראה דפליג מניה וביה דממ"ש ברישא ונטרפה בנטילתו משמע דאם היתה טריפה מקדם אינו חייב משום אמ"ה אלא משום טריפה שהרי אין שני האיסורין באים כאחד וממ"ש אח"כ דאם תלש חלב מן הטריפה דחייב שלש משמע דאף אם כבר היתה טריפה מ"מ חייב נמי משום אמ"ה והוי דבר והפכו סמוך ונראה ותו דמ"ש וכן התולש חלב מן החי ואכלו לוקה משום אמ"ה ומשום חלב קשה דבזה אין השני איסורין באים כאחד דודאי איסור חלב קדים וכבר ראיתי להרלב"ח סי' פ"ב והרב לח"מ במהדורא קמא ומהדורא בתרא דף קל"א והפר"ח יו"ד סי' ס"ב שעמדו בזה.
אך לענ"ד נראה לקרב מה שרחקו ז"ל וזה דהרב המגיד ז"ל כתב בתלש אבר מן החי ונטרפה בנטילתו וכו' דהוי אוקמתא דרבא בפלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש וכן הוא דבפ' גיד הנשה (חולין דף ק"ג) רבא אמר כגון שתלש ממנה אבר ונטרפה בו מר סבר (דהיינו ר"י) בהמה בחייה לאו לאברים עומדת איסור אבר ואיסור טריפה בהדי הדדי קאתו וכו' תו מייתי תלמודא פלוגתא דר"י ור"ל באכל חלב מן החי מן הטריפה דר"י מחייב שלש ור"ל שנים ושקיל וטרי בהא ומתרץ דכו"ע ס"ל דבהמה בחייה לאברים עומדת ובכגון שנטרפה לאחר מכאן ובמתה איסור טריפה אי חל אאיסור אבר קא מפלגי מר סבר (דהיינו ר"י) אתי וחייל מידי דהוה אחלב דאמר מר התורה אמרה יבא איסור נבלה יחול על איסור חלב ויבא איסור טריפה יחול על איסור חלב וכו' ע"כ והנה הדבר מבואר דלרבא דאוקים ברישא בתלש האבר ונטרפה בנטילתו בהכרח גם בהך דאכל חלב מן הטריפה מוקים לה נמי בנטרפה בעת שתלש החלב וכמ"ש התוס' ז"ל ד"ה דאיסור חלב וכו' ומגו דאתי איסור טריפה וחייל אאיסור אבר דבהדי הדדי קאתו חייל נמי אחלב מכח מימרת רבא גופיה (כדאיתא בזבחים דף ע') התורה אמרה יבא איסור נבילה ויחול על איסור חלב ויבא איסור טריפה ויחול על איסור חלב ואין לומר בזה איסור חל על איסור כיון שהתורה הקפידה להדיא וכלומר דאף דבעלמא אין איסור חל על איסור הכא חל.
מעתה רבינו שהקדים בדבריו דנטרפה בנטילתו וכו' ופירש שהרי שני האיסורין באים כאחד יצא לנו דכל מ"ש אחרי זה הוא מזה הטעם ולזה נתכוון בתיבת וכן שהוסיף לומר דזה כעין זה ומשום שלא נאמרה אוקמתא זו בגמ' להדיא בתלש חלב וכו' דהיינו בנטרפה בנטילתו לא חש לבאר וכתב סתם תלש חלב מן הטריפה וכו' דהכוונה שנטרפה בנטילתו דאין לטעות בזה כיון שכבר הקדים דלחייבו יותר ממלקות אחד בעינן שהשנים או שלשה איסורין יבואו כאחד ונמצא דפסק כרבא שהוא בתרא בכל החלוקות ובהמה בחייה לאו לאיברים עומדת וכו' ואף אם נראה לפרש דברי רבינו כפשטן דבתלש חלב מן הטריפה הוי כפשוטו אפילו שהיתה טריפה מקדם ומן הטעם האמור יבא איסור טריפה ויחול על איסור חלב וכו' ואין להכריח מכאן דגם ברישא בתלש אבר מן החי אפילו שהיתה טריפה מקדם קאמר דהא חלב שאני כמבואר.
גם הרב פר"ח ז"ל הוסיף להקשות על רבינו דכיון דפסק פי"ז דהל' איסורי ביאה כמ"ד איסור חל על איסור באיסור מוסיף ואבר מן החי איסור מוסיף מקרי כיון שעד עכשיו היה מותר לבני נח ועכשיו ניתוסף בו איסור שאסור לבני נח וכו"ע ולפי תירוצו של הפר"ח ז"ל עולה דהן הכי נמי עיין עליו. ולענ"ד נראה דאם איתא הו"ל לרבינו להשמיענו דין זה בפירוש כי חידוש גדול הוא ולא לכתוב ונטרפה בנטילתו דמדיוק דבריו משמע בהיפך לכך נראה ודאי דלדעת רבינו אין זה איסור מוסיף ובעינן דנטרפה בנטילתו דוקא כמבואר כדי שיבואו השני איסורין כאחד ולא אמרינן איסור מוסיף אלא במה שאיסורו נוהג בישראל דוקא כהנהו שכתב רבינו פי"ז דהל' איסורי ביאה ופ"ז גבי כה"ג וכהן הדיוט וכיוצא אבל באיסורי בני נח אין לנו עסק בהם שיקרא בשביל זה איסור מוסיף ואם איתא הו"ל לרבינו להזכירו להדיא ודו"ק כי נלע"ד פשוט. גם מה שהקשה הרב שם בסוף דבריו מדברי התוס' ד"ה שאין בו כזית וכו' זה לפי שיטתו בדברי רבינו אבל לפי מה שכתבנו דרבינו פוסק להדיא כמ"ד בהמה בחייה לאו לאברים עומדת אין כאן קושי ודו"ק.