מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות ג:ה

יונק תינוק וכו'. פרק אע"פ דף ס' דבירושלמי שם חילקו בין פירש מחמת בוריו בין פירש מחמת חליו אלא שנראה דפליג אגמ' דידן בענין החזרה דקתני סתמא פירש אין מחזירין אותו ומשמע דאפילו בתוך כ"ד חדש וזה היפך גמרא דידן דמבואר יוצא דפרישתו בתוך כ"ד חדש אינו מעלה ואינו מוריד דלעולם חוזר אכן הוי ג"כ היפך הסברא דאם פירש מתוך בוריו דהיינו שמאס החלב לאיזו סבה ושוב חזר וחשק בו וכי נאמר שימות ברעב ולא יינק עוד דהרי סתם קטן ובפרט תוך י"ב חדש אין חיותו אלא ביניקת החלב והנה יש להסתפק אם זה שפירש תוך כ"ד חדש וחזר (ע"פ הגמרא דידן) אם יפסוק כשיגיעו הכ"ד חדש או ימשך עד ד' וה' שנים דלפי מה שסיים רבינו מותר לחזור ולינק עד כ"ד חדש משמע דתו לא וכן הבין הב"י יו"ד סי' פ"א. והפר"ח כתב שם דאולי הרב ב"י כתב כן כדי להסכים הירושלמי עם גמרא דידן דמ"ש הירושלמי פירש אין מחזירין אותו היינו דאם פירש תוך כ"ד חדש אין מחזירין אותו אחר כ"ד חדש דאינו כשאר תינוקות דיונק והולך עד ד' וה' שנים דזה לא נאמר אלא במי שלא פירש כלל אבל אם פירש אינו יונק כי אם עד כ"ד חדש ובהכי באמת יתיישב הירושלמי אף מצד הסברא כאמור והגם דלא ערב לו להפר"ח דברי הרב ב"י נראין.