מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות ב:יח
Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 2:18 · מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות · free full Hebrew text
Open in the reader →הואיל ואינן מים נובעים. משמע דהכל תלוי באינן נובעין ואף אם הם מושכים כגון חריצין ונעיצין מותר ומדכתב אחרי זה והרי הן עצורין משמע דהמושכין דאינן עצורין אסור וכן הבין הרב המגיד שכתב חריצין ונעיצין המושכין אע"פ שאינן נובעין אסורין וכו' וכתנא דבי ר' ישמעאל וכן פירשו התוס' וכו' ע"כ אלא שקשה לפ"ז דתנא דבי ר' ישמעאל דריש התם במים במים ב' פעמים אין זה כלל ופרט אלא ריבה ומיעט וכו' ובפ"ח (דהל') [דמס'] בכורות דף נ"א תנן אין פודין לא בעבדים ולא בשטרות ולא בקרקעות ובגמרא מתניתין דלא כרבי דתניא רבי אומר בכל פודין את בכור האדם חוץ מן השטרות מאי טעמא דרבי דריש רבויי ומיעוטי וכו' ורבנן דרשי כללי ופרטי וכו' וקאמר התם דרבי כתנא דבי ר"י ס"ל דדריש רבויי ומיעוטי דהיינו במים במים וכו' ע"כ והשתא אי רבינו פסק כאן כתנא דבי ר"י עפ"י דברי הרה"מ ז"ל הו"ל לפסוק התם נמי כרבי דדריש רבויי ומיעוטי כתנא דבי ר"י ובפי"א דהל' בכורות פסק כרבנן ואי משום דלא שביק התם סתם מתניתין ורבנן א"כ הו"ל לפסוק הכא כמאן דדריש כללי ופרטי.
וראיתי להפר"ח יו"ד סי' פ"ד ס"ק ז' שתירץ דצ"ל דס"ל לרבינו דסתם מתניתין לעולם דריש רבויי ומיעוטי ולא אית ליה שום מיעוט למעט עבדים וקרקעות על פי דברי התוס' ז"ל וכו' ואין זה במשמעות הסוגיא ע"כ וכוונתו דאף דבגמרא אמרו מתניתין דלא כרבי וכו' דמשמע דכי דרשינן רבויי ומיעוטי אין מציאות למתני' זה אינו אלא הכי פירושו דרבי תני להדיא בכל פודין בכור אדם חוץ מן השטרות וכו' ומדתני חוץ שמע מינה דדוקא קאמר וא"כ לרבי אי אפשר לומר דאיכא איזה מיעוט אחר לעבדים וקרקעות דהא חוץ מן השטרות קתני אכן אנן בדידן מצינן למימר הכי וכרבנן ולא מטעמייהו ומ"ש עוד שאין זה במשמעות הסוגיא הכוונה דאם איתא אמאי רבי נייד מסתם מתני' דממעט עבדים וקרקעות ואמאי לא דריש כללי ופרטי כדרכו בכל מקום ואף אי דריש רבוי ומיעוט לימא דלעבדים וקרקעות אית לן מיעוטא אחריתי זו כוונת הפר"ח לאפוקי מי שהשיג עליו בזה.
אכן האמת הוא לענ"ד נראה דרבינו פסק שם כסתם מתני' וכרבנן וכאן הוצרך לפסוק כתנא דבי ר' ישמעאל משום דסתם תלמודא מייתי ליה סייעתא מדתני מתתיה וכו' כדאיתא התם. ועוד נראה דרבינו לא פסיקא ליה מלתא דאי דרשינן רבויי ומיעוטי או כללי ופרטי ולהכי פסק התם כסתם מתני' והכא פסק לחומרא באיסורא דאורייתא ולולי זה הייתי אומר ג"כ דרבינו פסק הכא נמי כאידך תנא דפליג אתנא דבי ר"י וכמו שמדייק ממ"ש הואיל ואינן נובעים כנ"ל והוה מתרצא הך קושיא ג"כ אכן להיות הדבר נוגע באיסורא דאורייתא איני מחליט הדבר מפני שהרב ב"י שם הביא דברי הרב המגיד בסתם ובשלחנו הטהור פסק כהרא"ש ז"ל לקולא ולא הזכיר סברת רבינו אפילו בלשון י"א מוכח דלא פסיקא ליה מלתא בהבנת לשון רבינו ודו"ק.