מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות יד:ז

האוכל אכילה גדולה וכו'. נראה שיש ללמוד מדברי רבינו דאם הם גופים מוחלקים חייב בהתראה אחת על כל כזית וכזית דמ"ש כאן אכילה גדולה מדבר איסור ר"ל גוף אחד של איסור כגון נבילה או טריפה או דבר טמא וכיוצא אבל אם היה כזית נבילה מן השור וכזית נבילה מן השה וכזית נבילה מן הצבי הואיל ומצטרפין לכזית כמ"ש רבינו בדין הקודם מצטרפי נמי לענין מלקות ללקות על כל כזית בהתראה אחת. וכדתנן בכריתות דף י"ג הבא על חמש נשיו נדות בהעלם אחד שהוא חייב על כל אחת ואחת ובגמרא טעמא משום שהם גופין מחולקין והכי נמי אמרינן בקידושין היכי דמי אילימא שבא על אלמנת ראובן ועל אלמנת שמעון ועל אלמנת לוי אמאי אינו חייב אלא אחת הרי גופין מחולקין הרי שמות מחולקין וכו' ע"כ. אלמא דפשיטא ליה לתלמודא דבגופין מחולקין חייב על כל אחת ואחת אף דלא התרו בו כי אם התראה אחת. ואע"פ שכולן משם אחד ופסקו רבינו פ"ה דהלכות שגגות וכן מצאתי להריטב"א ז"ל שם אלא שחילק בין בעלי חיים כגון בא על הנידות או רבע כמה בהמות ולשחוטים כגון אכל חלב מכמה בהמות או נבילה מכמה נבילות דלא אמרינן בהו גופין מחולקים לחייב על כל אחת ומאי דתנן בפרק גיד הנשה אכל מזה כזית ומזה כזית סופג שמונים איירי שאכלן בשתי התראות ואשמועינן וכו' ועפ"ז גם בבהמה נמי אמרינן גופין מחולקין בבעלי חיים דמה לי רבע ה' בהמות מה לי בא על ה' נידות וכן אם אכל אבר מן החי מחמש בהמות או שתלש חלב מחמש בהמות או שאכל דם הקזה מה' בהמות בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת ע"כ.

והרב משנה למלך ז"ל בפרקין ופ"א דהל' איסורי ביאה לא ראה המשנה דכריתות ולא דברי הריטב"א ז"ל שהרי דייק מהגמרא דקידושין הנ"ל שמכח דיוק יש ללמוד דין חדש דבגופין מחולקין אף שלא התרו בו חייב על כל אחת ואחת וכו' ע"כ. ומה צורך לדיוק מה שהוא גמרא ומשנה ערוכה כנ"ל. אכן נראה דהר"ב מל"מ ז"ל נמשך אחרי דברי התוספות דזבחים דהביאו ההיא דפרק עשרה יוחסין ולא הזכירו ההיא דכריתות ונראה פשוט דהתם לענין חטאות ואנן בעינן לאתויי למניין מלקות ולכך מייתו מההיא דקדושין וק"ל. ודעת רבינו נראה כדברי התוס' שהזכיר הרב שם דאף בדברים שאינם בעלי חיים אמרינן גופין מחולקין לחייב על כל אחת ואחת בהתראה אחת והיינו מדדימו ההיא דבא על חמש אלמנות וכו' לאוכל כזית פיגול וכזית נותר וכו' עיי"ש.