מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות יד:א

כל איסורי מאכלות וכו'. לשון כל הכתוב בדברי רבינו כוונתו על הרוב כמ"ש בגמרא ארץ שרוב שיעוריה בכזית וכגון חלב ודם ונותר פיגול ונבלה ובהמה טמאה ויש ששיעורן בכעדשה כגון ח' שרצים ובריה ג"כ כברייתה חייב כמ"ש רבינו לעיל בפ"ב וסתם כזית שאמרו היינו עם הגרעין כדאיתא בברכות דף ל"ט ועיין להתוס' ביומא דף ע"ט והזית שאמרו לחה ולא יבשה וכדתנן בפי"ז דכלים כזית שאמרו בבינוני זהו אגורי ופי' בגמרא פ' כיצד מברכין ששמנו אגור בתוכו. ובשו"ת תומת ישרים סי' מ' כתב דבינוני שכתב רבינו יצא לו מהסוגיא דפ' יום הכפורים (יומא דף פ') אמר ר' אלעזר האוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב לו שיעור וכו' ע"כ. ולא ידעתי למה לא הזכיר המשנה ערוכה דפי"ז דכלים כנ"ל ומ"ש בין למלקות וכו' כרת ילפינן מדכתיב ונכרתו לעיני בני עמם וכתיב במלקות ונקלה אחיך לעיניך גמר עיני מלעיניך ומשלקה הרי הוא כאחיך וה"ה לחייבו מיתה בידי שמים.