מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות יב:ט

או שהיה מטפח ע"פ החבית הרותחת וכו'. הרב ב"י ז"ל כתב שליקט החרצנים והפסולת מן החבית ונראה דהיא היא לענין דינא ומ"ש או שנטל חבית וזרקה בחמתו כן הוא לשון המשנה ומדנקטו חבית ולא אמרו שזרק חפץ נראה ע"פ מ"ש הר"ן ז"ל דמפני שהחבית היא כבדה ומשו"ה התירו בחמתו דטרוד הוא בכעסו ולא יהיב דעתיה לנסך אבל שלא בחמתו יש לחוש בחבית שמא יגע ביין ע"י שהוא מגלגלה אבל בחפץ אחר שזריקתו קלה באויר הן הכי נמי דאינו אוסר כלל וכפ"ז דברי רבינו נכונים ע"פ הש"ס וכן נראה מהירושלמי דקתני אין זריקה אוסרת ביין נסך עיי"ש ויש להכריח דבר זה מדקתני ליה בהדי הנך חלוקות דבכולהו איכא נגיעה ממש ביין א"כ הך דזריקת חבית ע"כ היינו נמי דנגע בחבית ביין ודו"ק. ועיין למרן והרב לח"מ והרב ב"ח יו"ד סי' קכ"ד והכנה"ג סי' קכ"ה בהגהת הטור אות י"ג.