מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות יא:ג

יין הכותים וכו'. מדברי רבינו נראה דסתם יינם לא נאסר בהנאה אלא משום גזרת יין נסך והכי מסתברא דאילו משום גזרת דבר אחר לא היו אוסרין אותו אלא בשתייה דמה ענין ההנאה. ויש לגמגם על מרן הקדוש שכתב על דברי רבינו מההיא דע"ז דף ל"ו גזרו על יינם משום יחוד בנותיהם דע"פ טעם זה אין לאוסרו בהנאה וצ"ל דהא והא איתא והן הכי נמי דהעיקר משום בנותיהם וכו' וכן מצאתי לתוס' בשבת דף י"ז ע"ב ד"ה על פתן וכו' וז"ל הקשה ריב"א מאי שנא שהחמירו טפי ביין לאסור בהנאה מפת ושמן ותירץ מפני שהיין משמח אלהים ואנשים והיו רגילין לנסכו אפילו שלא בפני ע"ז הואיל והוצרכו לאוסרו משום בנותיהם נתנו בו חכמים דין וחומר י"נ ממש וכו' ע"כ. אמנם הרשב"א ז"ל כתב דבנותיהם גזרו תחילה ובשתיה לחוד וכו' עיין להב"י יו"ד סי' קכ"ד.