מעשה רקח על הלכות בכורות ה:ט

הלוקח בהמה וכו'. אף דמעשר שני ממון גבוה ובכור אינו נוהג במוקדשין אפשר דמשום שהוא לקוח בירושלים לצורך אכילה הוי כחולין כ"כ הרב קרית ספר ז"ל:

אבל הלוקח וכו'. הראב"ד ז"ל השיג על רבינו דהו"ל למימר לאכלה ולא לשריפה כדאיתא בגמרא ומרן ז"ל כתב דנראה דנוסחת רבינו ולא לסחורה ע"כ ולענ"ד נראה א"א לומר כן על פי הסוגייא שהרי הקשו לרב חסדא מדין חלה מעיסת שביעית דאם מטמאה בת שריפה היא ולאכלה ולא לשריפה אמר רחמנא והרב לח"מ ז"ל כתב דפריך דכי היכי דדריש הכי ה"נ נדרוש גבי חלה לאכלה ולא לשריפה ע"כ ועם כל זה אין דעתי נוטה דמסיק וליגמר מינה התם עיקר לאכילה הכא עיקר לשריפה הרי דדרשת רב חסדא בשריפה קיימא וביותר תמהתי על המבי"ט ז"ל בקרית ספר שהזכיר לשון רבינו לאכלה ולא לסחורה והביא דברי ר"ח לאכלה ולא לשריפה ותו דאיך לא השגיח להשגת הראב"ד ז"ל: