מעשה רקח על הלכות בכורות ה:ג

כל בכור שהוא ספק וכו'. כאן כלל הכל אמנם לענין המתנות בפ"ט דהלכות בכורות ה"ג חולק בדבר דספק בכור חייב במתנות ממה נפשך ואם נסתפק בשנים ולקח הכהן אחד השני פטור מהמתנות דעשו אותו כמי שזכה בו כהן וכו' עיי"ש והרב לח"מ ז"ל הקשה על הרב ב"י יו"ד סי' שי"ח שכתב אבל מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהלכות בכורות נראה שפסק כרבי יוסי וכו' ע"כ דהיה לו לכתוב דבפי"ט מהל' בכורים פסק להדיא כרבי יוסי ע"כ וכן הקשה התוס' יו"ט בפירושו במשנה ובלחם חמודות וכתב עוד דאין לומר דט"ס הוא בדברי הרב ב"י שבמקום הלכות בכורות צ"ל הלכות בכורים דאם איתא למה כתב לשון נראה הרי להדיא פסק רבינו כן עיי"ש ואין בידינו בקושיא זו כי רבה היא אלא לתלות הדבר בט"ס ולשאר קושית הרב לח"מ ז"ל עיין להפר"ח סי' ס"א ס"ק ל"א ושו"ת מתנות כהונה פ"ד דף קמ"ט ולפי זה הא דתפסו כהן אין מוציאין מידו לא ברור לן אי קאי גם להשני אי לא דכיון דאמרינן דעשאוהו כאילו זכה בו הכהן ונתנו לבעליו מעתה אם תפסו שלא כדין חז"ל תפסו שהרי חז"ל זכוהו לו ומ"מ הדעת נוטה דמדלא חילק רבינו הכל בכלל: