מעשה רקח על הלכות בכורות ד:א

שאם היה שותף בפרה או בעובר וכו'. קצת קשה דבעובר לא יתכן שהרי הוא דבר שלא בא לעולם ופסקו רבינו בפ' כ"ב דהלכות מכירה שאם אמר קנו מה שתלד בהמה זו לפלוני לא קנה כלום משום דעובר מקרי דבר שלא בא לעולם וכמ"ש שם הל' י' להדיא. וי"ל עם מ"ש התוס' פ"ק דבכורות דף ה' אי לאו משום דר"י וכו' דרב מרי שהיה מקנה אזן עובר לגוי הוי דבר שלא בא לעולם אלא היה מקנה בהמה לאזני עובר כמו דקל לפירות ע"כ א"כ כוונת רבינו כאן היא באופן זה וכמ"ש ריש פכ"ג:

רואין כל שאילו יחתך וכו'. הקשה מרן ז"ל דאיך יתכן שיחתך אבר ולא תהיה בעלת מום ותי' דיתכן כגון שהיתה יתירה אצבע בידו או ברגלו ע"כ והב"ח ז"ל יו"ד סי' ש"ך תי' דהכוונה על הצפרנים יעו"ש והט"ז כתב דכוונת רבינו שאם יחתך חתיכה מהאבר וכו' עיי"ש והרב לח"מ ז"ל נראה שהרכיב פי' זה עם פי' מרן ז"ל עיין עליו: