מעשה רקח על הלכות חגיגה ג:ז

יום הקהל וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל להשגת הראב"ד ז"ל וי"ל דההיא דירושלמי אינה ענין לרבינו שבירושלמי באו ליתן טעם למה אין עושין יום הקהל ביו"ט עצמו וכו' ע"כ. הנה ראיתי להרב לח"מ והשיירי [כנה"ג] והפר"ח ז"ל שתמהו על דבריו דאיך אפשר לפרש הירושלמי כן כיון דאמתני' קאי דאיירי בחל להיות בשבת והשיירי ז"ל הפליג בדבר עיין עליו. ולענ"ד נראה כי היכי דלא נשוייה למרן ז"ל טועה בדבר משנה ח"ו מקום יש בראש להסביר דבריו משום דהך ירושלמי אמתני' קאי דקתני מאחרין ולא מקדימין ולא קתני להדיא שחלו להיות בשבת ואף דאינך דקתני התם זמן עצי כהנים וכו' בהכרח אחלו להיות בשבת קאמר כמ"ש שם בירושלמי אמנם הא דהקהל איירי בכולל בין בשבת בין בחול מאחרין אותו דאף שהתורה אמרה בחג הסוכות מ"מ לא הקפידה באיזה יום ולכך מאחרין אותה ויש סיוע לזה ממה שהקשו לר' יצחק שאמר מפני הבימה ויעשו אותה מאתמול ואי בשבת קאמר דהיינו יום ראשון של חול המועד היכי קאמר מאתמול הא יו"ט הוא אלא ודאי מוכרח דאיו"ט ראשון קאי וקאמר דלמה לא יקהילו ביו"ט אי משום הבימה יעשו אותה מערב יו"ט ונמצאו דברי מרן ז"ל מכוונין ועיקר טעם רבותינו ז"ל לאחרה ליום ראשון של חול המועד מפני שמצאו כתוב במועד בחג הסוכות דמשמע בתוך המועד ולא קפיד איום ראשון וכמ"ש התוס' שם ובזה נסתלקה ג"כ תמיהת החכם בעל צרור החיים ז"ל גם מה שהקשה עוד דלמה הניח (מ"ש) רבינו מ"ש בירושלמי וכו' לא קשיא דרבינו העתיק הדין לפי האמת ולא חש לזה.

עוד הקשה השיירי ז"ל משם הרב אחיו ז"ל לתירוץ ב' של מרן שכתב ולא עוד אלא שאפשר שר' יצחק לא לחלוק על רבי בא אתא אלא להוסיף וכו' דא"כ תתחזק יותר השגת הראב"ד דכיון דר"י מוסיף כך היה לו לפסוק וכו' עיי"ש. לענ"ד נראה דאין כאן קושיא דאף אם תמצי לומר דר' יצחק מודה מי האומר דרבי בא מודה לר"י וכיון דרבינו סבר כרבי בא דהטעם מפני התקיעות ולא מפני הבימה דהא ע"י פרקין היתה כמ"ש בהל' ד' וכמ"ש התוס' מעתה אין מקום לטעם הבימה אפילו כשחל להיות בשבת וכן כתב בס' צרור החיים ז"ל והוא האמת. ובס' כתב יד קדמון משם רבינו טודרוס הלוי מצאתי כתוב וז"ל להשגת הראב"ד א"א ואפילו יו"ט וכו' השגה זו איני מכיר דהא רבי חייא בר בא קאמר בירושלמי דמגילה מפני התקיעה וכדברי רבינו עכ"ל. וצ"ל דלא היתה בגירסתו של הראב"ד כן א"נ כפי' דברי מרן ז"ל ומה שהוסיף רבינו מפני התחינות הוא על פי מ"ש פ"ל דהלכות שבת הל' י"ב: