מעשה רקח על הלכות חגיגה ג:ה

הקריאה והברכות בלשון הקודש וכו'. הרב כנה"ג בשיירי תמה על רבינו למה לא הזכיר זה בפ"ג דעבודת יוה"כ כשהזכיר קריאת הכהן הגדול עיי"ש. ולענ"ד נראה מדקדוק לשון רבינו יובן כוונתו דמדפירש אע"פ שיש שם לועזות משמע דהוה סלקא דעתא שיקראו בלשון שמבינין ולכוונה זו הקדים הקריאה להברכות מפני שהיא עיקר חידושו משא"כ גבי כה"ג דאין שם סלקא דעתא דמכ"ש שהיה קורא בס"ת דדברים שבכתב אין לאומרם על פה ומה שהזכירו במקומות אחרים לישנא דמתני' נקט: