מעשה רקח על הלכות תעניות ג:י

בד"א בארץ ישראל וכו'. הנה הרב לח"מ ז"ל האריך להקשות על דברי רבינו וקיצור דבריו שכאן פסק כרבי מאיר דס"ל דזמן רביעה שלישית בי"ז במרחשון ובפ"ו דהלכות נדרים פסק כרבי יוסי דס"ל דזמן רביעה שלישית היא בר"ח כסליו וגם פסק שם שאם אמר עד הגשמים הרי זה אסור עד רביעה שניה דהיינו כ"ג במרחשון שהוא רביעה שניה לר"י דלר"מ בי"ז במרחשון היא השלישית כאמור עיי"ש וקושיא חזקה היא אמנם נראה דיש מקום לצדד דשפיר קאמר דכי קתני בש"ס אמר רב חסדא הלכה כרבי יוסי לא קאי אלא לענין נדרים דוקא ולא לענין התעניות דבהא הלכה כר"מ דאל"כ תקשה עליה דרב חסדא כיון דרבינו הקדוש סתם כר"מ כדלקמן דף י' הגיע י"ז במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענים וכו' והיכי פסק הוא כרבי יוסי ותו דקודם משנה זו קתני בשלשה במרחשון שואלים את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו וכו' ואחר כך סתם כת"ק הוה ליה מחלוקת ואחר כך סתם דהלכה כסתם והיא סברת ר"מ בדף ו' דתניא איזו היא רביעה ראשונה הבכירה בג' במרחשון בנונית בז' בו אפילה בי"ז בו דברי ר"מ וכו' ובתר הכי מייתי תלמודא הא דאמימר דס"ל דרב חסדא לא פסק כר"י וכו' ומייתי תו תלמודא כמאן אזלא הא דתניא רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו' כמאן כרבי יוסי בשלמא רביעה ראשונה לשאול שלישית להתענות שניה למאי אמר רבי זירא לנדרים דתנן הנודר עד הגשמים וכו' עד שתרד רביעה שניה ע"כ. הרי דעל פסק ההלכה כר"י בעי בשלמא וכו' ומתרץ דשניה לענין נדרים כלומר בהא דוקא הוא דפסקינן הלכה כר"י והשתא אתי שפיר דמייתי תלמודא התם שני ברייתות דקמסייעי לר"מ ת"ר יורה במרחשון ומלקוש בניסן וכו' ואילו לרבי יוסי יורה הוי בכסליו. ועוד לאלוה מילין ממ"ש מרן שם בהלכות נדרים פ"י וז"ל ומ"מ שוים רבינו והראב"ד דהלכה כרבי יוסי בענין זמן הרביעיות וכן בדין דהא הלכתא כוותיה לגבי רבי יהודה ועוד דבפ"ק דתעניות איפסיקא בגמרא הלכה כרבי יוסי בהא וכו' עכ"ל דקדק ז"ל בתיבת בהא שסיים כי היכי דלא תקשה מהך דתענית דפסק כר"מ והיינו לפי דרכינו ומתיישב עוד דהרי קי"ל בעירובין דף מ"ו הלכה כרבי יוסי אפי' מחביריו ואין להקשות דהוי תרתי דסתרן דיש לומר הכא לחומרא והכא לחומרא כן נראה לענ"ד כעת.