מעשה רקח על הלכות תעניות ב:טז

תבואה שצמחה וכו' הרי אלו מתענים וזועקים. הקשה הרב לח"מ ז"ל דאמאי לא הזכיר התרעה דהא באסכרה דמתניא בהדיא הזכירו רבינו לעיל ותירץ דכיון דבריש פרקין כתב דעל המטר מתריעים כמו בכל הצרות שהזכיר שם לא חש לפרש דכיון שהזכיר תענית ממילא משמע גם התרעה. דמכל מקום קשה קצת דבשאר החלוקות דשידפון וירקון וארבה ומפולת ואידך לא עשה רבינו ז"ל כך אלא הזכיר תענית והתרעה בהם ולא סמך אמאי דהזכיר לעיל בראש הפרק וכו' כמו שסמך גבי חרב ומטר וראוי לשים לב על זה וכו' ע"כ. ולענ"ד נראה בדקדוק דברי רבינו שאותם שיש בהם חידוש חשש להזכיר בהם תענית והתרעה ובאותם שאין בהם חידוש סמך למה שכתב בתחילת הפרק. וזה דבחרב ודבר וחיה רעה ומטר לא הזכיר התרעה וכו' מפני שהם פשוטים ובצרת שונאי ישראל משום החידוש עד שירוחמו ובארבה דאפילו לא נראה אלא כנף אחד דהייתי אומר דדי בתענית עד שיתרבה דאז גם מתריעים קמ"ל וכן בשידפון וירקון דאפילו לא התחיל אלא כמלא פי תנור וכן במפולת אע"פ שאינו ממית וכן משמעות הדברים ודקדק עוד לכתוב הרי זו צרה כלומר אע"פ שאין ממיתים וברעש ורוחות נמי חידשו רבינו מסברא דנפשיה שהרי לא הוזכר במשנה וכו' ובחלאים אע"פ שאינו ברוב ציבור כי אם במיעוטם חידש לנו דאפ"ה נקראת צרת צבור וכו' ובחיכוך בעי דוקא שפשט ברוב ציבור והוי חידוש אע"פ שאינו ממית ובמזונות ג"כ הוי חידוש דהייתי סבור דדוקא בשהוקרו המזונות וקמשמע לן דאפילו הוקרה הסחורה וזה אינו נקרא רעב אפילו הכי מתענים ומתריעים דהא בהא תליא. ובצמחים הזכיר תענית וזעקה להודיענו דזה דוקא עד שירדו או עד שיבשו דאז הוי תפילה לבטלה והתרעה לא הזכיר משום דמלתא דפשיטא היא כן נראה לענ"ד ליישב דברי רבינו שלא להניח דבריו בתימה והמעיין יתיישב יותר.

עד שיעבור זמנן. נוסח אחר כת"י או עד שיעבור זמנן.