מעשה רקח על הלכות עירובין ז:י

התלמידים וכו'. שם דף ע"ג ופי' רש"י שהיו אוכלין בבית אושפיזן משמע דר"ל בשכר וגם הרא"ש ז"ל העתיק רועים וקייצים דאיתא התם בגמרא משמע דבשכר קאמר אמנם רבינו שכתב אצל בעה"ב שפיתן מצויה לעוברי דרכים משמע דבחנם קאמר כמו שמצינו באברהם אבינו ע"ה שאמרו ז"ל שפיתו מצויה לעוברי דרכים ולכך קרי להו בעלי בתים ונראה דנ"ל לרבינו מדאמרו בגמרא אנן סהדי דאי מייתי להו רפתא לבי רב הוה ניחא להו טפי ואם היו קונים המאכל מאי קאמר הרי שפיר היו יכולין לקנותו ולהביאו לביהמ"ד אלא ודאי דהבעל הבית היה רוצה להיות זוכה במצוה כאמור ולאו אורח ארעא שהאורחים ישאלו המאכל לאכלו במקום אחר והם דברי הגמ' ונכון.