מעשה רקח על הלכות עירובין ב:י

שני ישראלים וכו'. נתבאר שם דף ס"ב. ומ"ש בספרי רבינו כאילו הוא אורח עמהם בנוסח אחר כתב יד כאילו הוא אורח אצלן.

וכן אם היו גוים רבים. אף דלעיל גבי ביטול מחלקינן בין יחיד לרבים היינו דוקא לגבי יחיד אבל לגבי רבים אין הכי נמי והוא הדין כאן ודו"ק.

וישראל אחד ששכר וכו'. גם זה שם והרב המגיד בשם הרשב"א ז"ל כתב דישראל שהשאיל או השכיר ביתו לגוי אינו אוסר שלא השאיל והשכיר לו על דעת שיאסר עליו ועוד האריך בטעם זה עיין עליו ועיין עוד להרב לח"מ ז"ל.

ואין כל אחד צריך וכו'. אף דלעיל גבי ביטול רשות בעינן שיבטל לכל אחד ואחד בפירוש כמ"ש בדין ב' שאני הכא דכבעה"ב הוא חשוב כמ"ש בדין ט' ואינו אלא משום גזרה כמו שביאר ז"ל לעיל.