מעשה רקח על הלכות עירובין א:יא
Maaseh Rokeach on Eruvin 1:11 · מעשה רקח על הלכות עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →נשתתפו וכו'. כל דברי רבינו נתבארו שם ודין השכר שם ע"ב ודין הבצים דף ל' רב נחמן בר יצחק אמר אחת וסיני אמר שתים ופסק כסיני דהיינו רב יוסף ודין הרמונים וכו' ברייתא דר' שמעון בן אלעזר דף כ"ט לענין מתנות עניים ואמר רב עלה וכן לענין עירוב ושם אמרו עשרה אגוזים ובספרי רבינו שלפנינו כתוב חמשה אגוזים ונראה שהוא ט"ס וצ"ל עשרה וכן הסכים הרב המגיד ז"ל וכן מצאתי בדפוס מגדל עוז גם בירושלמי סוף פאה כתוב עשרה ורבינו בפ"ו דמתנות עניים העתיק הברייתא דרשב"א וכתב עשרה אגוזים והכי נמי מסתברא דאגוזים מסתמא הם קטנים מאפרסקים הרבה ואיך יתכן דשיעורם שוה ופשוט הוא.
ואם היה בשול וכו'. שם דף כ"ט גבי תרדים וס"ל ז"ל דה"ה לכל מין ירק דאין דרך לאכול שום ירק בחצי בשולו והראב"ד ז"ל ס"ל דדוקא בתרדים נאמר והשיג על רבינו בזה עיין עליו.
עוכלא תבלין. ברייתא דר' שמעון בן אלעזר שם לענין מתנות עניים ואמר רב עלה וכן לענין עירוב ושיעור עוכלא ביארו רבינו בדין י"ב ופשט הסוגיא שם דתבלין לאו בני אכילה נינהו והרב המגיד והרב ב"י סימן שפ"ו כתבו דרבינו ס"ל דלמסקנא בני אכילה נינהו ולדעתם ז"ל קשה טובא דרבינו פ"ו דמתנות עניים העתיק הברייתא דר' שמעון בן אלעזר והשמיט תבלין משמע דס"ל דלאו בני אכילה נינהו דאי בני אכילה נינהו למה לא הזכירם שם וכן הקשה הרב שמות בארץ בתוספת יוה"כ דף ט"ו והניחה בצ"ע ומאי דנראה לענ"ד דתבלין ב' שמות יש להם דכשהם בעין אין דרך לאכלם ולכך קרי להו הש"ס דלאו בני אכילה נינהו אמנם ע"י תערובת כנהוג אה"נ דמאכל כל אדם הן תדע דבגמ' שם קאמר אי משום דתבלין לאו בני אכילה נינהו חיטי ושערי נמי לאו בני אכילה נינהו הרי מבואר דכשהם בעין דוקא קאמר ולענין עירוב ראה רבינו לפסוק דבני אכילה נינהו מדתנן התם בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח ובגמ' הוסיפו כמהין ופטריות ופסקו בפרקין בדין ח' משמע מזה דכל שאר מילי ובכללם תבלין מערבין בהם אלא דלענין השיעור סמך לו רבינו לההיא דרשב"א דקאמר וכן לענין עירוב אמנם לענין מתנות עניים כיון דבגמ' אמרו דלאו בני אכילה נינהו ובמתניתין דסוף פאה לא הוזכרו תבלין כשנמנו שם דברים אחרים די"ל דטעמא הוי משום דרחמנא אמר ואכלו בשעריך ושבעו והני לאו בני שביעה נינהו כל כך ואף דבירושלמי שם דרשו להך קרא אתבלין נמי ס"ל ז"ל דסתם תלמודא דידן בסיוע סתם מתניתין הנ"ל לא ס"ל הכי ולכך השמיטו במתנות עניים ובאמת דלענין עירוב נראה דאף בדברים דלאו בני אכילה נינהו לסתם בני אדם מהנו כמ"ש רבינו בדין י' דבשר חי מהני לעירוב וכן דגן דמשמע אף שהוא בעין ובגמרא אמרו להדיא דחיטי ושערי לאו בני אכילה נינהו וזה נראה לענ"ד נכון וכן נראה דעת הסמ"ג ז"ל עיין עליו.
קב תמרים. מימרא דרב יוסף דף כ"ט ע"ב ודין הגרוגרות שם ע"א ודין הכשות שם דף כ"ח.
וחזין. בנוסח אחר כתב יד והזיז ובב"ק דף קי"ט פי' רש"י חזיז של תבואה חטין ושעורין בעודן ירק ע"כ. ומ"ש רבינו שכל האוכלין מצטרפין וכו' שם דף כ"ט ממתניתין דמעילה דף י"ז וכשיטת התוספות ז"ל אמנם הראב"ד ז"ל יש לו שיטה אחרת בזה עיין למרן והרב מגדל עוז ז"ל.