מעשה רקח על הלכות גירושין ח:ז

א"ל וכו' חוץ מראובן ושמעון וכו'. כתב הה"מ ופי' כגון שחזר ונטלו הימנה ונתנו לה וא"ל וכו' ע"כ. אמנם מדברי רש"י ז"ל שם דף פ"ג לא משמע כן שכתב דה' מאי דאסר שרא דהאי לראובן ושמעון דהדר אמר לה קודם מסירה וכו' ע"כ. הרי דקודם שמסר לה הגט מעיקרא חזר בו וכו' והן אמת דרבינו לקמן דין י"ו כתב דאם חזר ונטלו ממנה וגרשה בלא שום תנאי דהגט כשר אמנם עדין לא שמענו להדיא אם לא חזר ונטלו וכו' אם הוא פסול אך מ"מ האמת יורה דרכו שאנו קי"ל כל תוך כדי דיבור כדיבור דמי חוץ מגיטין וקדושין ועע"ז ומימר וכיון שכן אם נפרש דעת רש"י דקודם מסירה מעיקרא קאמר דהיינו שתוך כדי דיבור חזר בו תקשי עליה הא אם לא שנאמר דל"ד תוך כדי דיבור קאמר אלא אחריו א"נ י"ל דתוך כדי דיבור שאמרו היינו אחר שנתן הגט ליד האשה אבל קודם ל"ש וזה אמת ולא מצינו שיפסל בכך כיון שבשעת המסירה האמתית אמר לה ה"ז גיטך והרי את מותרת לכל אדם ומ"ש רבינו לקמן אפשר דאיירי בשכבר נתנו לה וכן מתני' דקתני כיצד יעשה יטלנו הימנה וכו' ודו"ק: