מעשה רקח על הלכות טומאת אוכלין ד:ד

העור המחובר וכו'. מרן ז"ל דקדק מדברי רבינו דבגמ' פי' דהרוטב דקתני מתני' חלב דקריש ואיני יודע למה סתם רבינו והמרק ולא התנה שיהא קרוש עיי"ש ובפירוש המשנה שם ופ"ג דזבחים כתב ז"ל (חסר) במשנה הוא מרק ע"כ נראה שהוא מפרש דהמרק הוא החלב הקרוש שאמרו (חסר) ע"פ מ"ש רש"י ז"ל במתני' וז"ל רוטב גילריי"א שאינה אוכל לקבל טומאה בפני עצמו אבל מצטרפת להשלים לפי שאוכלה כשהיא קרושה על הבשר ע"כ משמע מדבריו דאף אם אינה קרושה (א"ה כאן חסר) שדרכה להיות קרושה אמטו להכי מצטרפת להשלים וקרוב לדימוע שזהו (חסר) רבינו בפירוש המשנה ובחיבורו (חסר) ושם רוטב הוא דבר שיש בו ממש אלא שהוא לח כדתנן בפ"ב דעוקצין גלעינה של רטבה עיי"ש עוד תמה מרן ז"ל על רבינו דלמה לא פי' דמרטקא נמי מצטרף כר' יוחנן ותירץ שסמך על מ"ש והגידים דכל הגידים במשמע (חסר) הרב בעל דמשק אליעזר ז"ל דאגב ריהטא כתב כן דאי כפירוש רש"י אמרטקא (חסר) תוס' צריכותא ואי כפי' ר"ח ור"ת והערוך מרטקא אין עניינו לגידים וכו' ועוד דרבינו בפ"א דשאר אבות הטומאות דין (כאן חסר) כרבי יהודה ולר"י א"א לפרש אלל אלא כר' שמעון בן לקיש ע"כ ולענ"ד (כאן חסר) מודה ואזיל דע"פ פסקו של רבינו בשאר אבות הטומאות דפסק (חסר) הרי בגמרא אמרו להדיא דאליבא דר"י כו"ע לא פליגי וא"כ בהכרח (חסר) מפרש דאלל היינו שפלטתו סכין אלא שתמה ז"ל דלמה לא ביאר (חסר) מרטקא דקאמר ר"י שהוא גיד של צואר כפירש"י ז"ל מה דינו (חסר) דהול"ל לפסוק כר"י דהא ודאי ליתא דר"י ור"ל פלוגתייהו אליבא דרבנן ורבינו (חסר) אלא הך דינא דר"י בעלמא למה לא ביארו ולזה תירץ על נכון דרבינו כללו בשאר דבריו שכתב והגידים וכו' אין להקשות מצריכותא דתוס' אמתני' דהם ז"ל הוצרכו (א"ה כאן חסר) דמפרש בגמרא דאלל הוי מרטקא דהיינו גיד הצואר דלדידיה באמת (כאן חסר) אמנם למאן דמפרש אלל דהיינו בשר שפלטתו סכין א"צ זה ובהכרח שהוא נכלל (כאן חסר) מתני' ומ"מ מודינא דאכתי דברי מרן ז"ל מגומגמים: