מעשה רקח על הלכות טומאת אוכלין י:יז

אבל להתטמא מדבריהם. מבואר הדבר דרבינו ס"ל דחיבת הקדש אינו אלא מדבריהם וכבר הצילו מרן ז"ל מהשגת הראב"ד ז"ל אך קשה דמרן גופיה פי"ב דשאר אבות הטומאות הל' י"ג צדד בדבר אי הוי דאורייתא או דרבנן והלא הדבר מבואר כשמש בפרקין ובדברי מרן גופיה לא הוי אלא מדרבנן ואולי י"ל דמ"ש שם לא קאי על דברי רבינו אלא כלפי מה שהקשה שם לר' חנינא בן אנטונינוס עיי"ש וידוע דפי"ח דפסולי המוקדשין הל' י"ב פסק רבינו דאדם טהור שאכל כזית מקדשים שנטמאו לוקה בין שנטמאו לפני כפרה או לאחר כפרה וכו' וסיים ואינו לוקה אלא האוכל אחר זריקת דמים אבל קודם זריקת דמים אינו לוקה וכו' ע"כ וכי היכי דלא לפלוג אמה שכתב כאן צ"ל דכאן לא איירי אלא באוכל קודם זריקת דמים דאין איסורו אלא מדבריהם ועיין מ"ש [שם]: