מעשה רקח על הלכות טומאת צרעת ח:א

נגעי הראש והזקן וכו'. כתב מרן ז"ל דקרחת וגבחת ונתק אחד הוא אלא כשיש בהרת נידון כדין הנזכר שם וכשאין בהרת נידון בשער צהוב דק ופשיון ע"כ והמדקדק לשון רבינו יראה כמה שינויים אחרים יש בין נתק לקרחת וגבחת אחת בקרחת וגבחת לא תקרא אלא בכל הראש כמ"ש רבינו פ"ה הל' ח' מי שנשר כל שער וכו' הואיל ואבד כל שער ראשו וכו' ע"כ וגבי נתק לא הוצרך כל השער כמבואר בדבריו כאן ועוד שינוי אחר דבקרחת וגבחת בין ע"י חולי בין שאכל דברים המשירים את השער או סך דברים שהשירו את השער נקרא קרחת וגבי נתק כתב שיפול השער שבהן מעיקרו דמשמע מעצמו ולא ע"י סיבה ולפ"ז מ"ש בסוף אלו ההלכות דהצרעת הוא שם שותפות וכו' ונפילת קצת שער הראש או הזקן קרוי צרעת ע"כ להכריח לא קאי אלא הנתק שהוא הדין שכתב כאן דאי אקרחת ואגבחת דפ"ה שם ביאר דבעינן כל השער ולא סגי במקצתו גם התוס' יו"ט ז"ל לא נראו לו דברי מרן ז"ל סוף פ"י דנגעים עיי"ש שהאריך: