מעשה רקח על הלכות טומאת צרעת ז:ו

כל הראוי וכו'. דברי רבינו קשים מצד לשון המשנה וכבר עמד עליהם מרן ז"ל וכתב שכך היתה גירסתו. ומ"ש רבינו

אפילו היה אחת בשפתו העליונה וכו' נראה דבראש שפתו העליונה והתחתונה קאמר (וכמ"ש בריש פי"ב דפרה אדומה לענין הזאה) דנמצא כשסוגר פיו נראין מחוברין דאי באודם השפתים הרי כבר כתב ברפ"ו דאודם השפתים נידון כבית הסתרים: