מעשה רקח על הלכות טומאת צרעת יא:ו

ואין מטהרין שני מצורעין כאחת שאין עושין מצוות חבילות. מרן ז"ל לא ציין מהיכן הוציאו רבינו וברייתא מפורשת היא בפ"ק דסוטה דף ח' אין משקין שתי סוטות כאחת ואין מטהרין שני מצורעין כאחת ואין רוצעין שני עבדים כאחת ואין עורפין שתי עגלות כאחת לפי שאין עושין מצוות חבילות ע"כ וכן פסק רבינו פ"ג דהל' עבדים הל' ט' ופ"י דהל' רוצח הל' ה' אך בפ"ד דהל' סוטה הל' ב' מייתי לה מקרא דוהעמיד אותה הכהן, ולכאורה קשה דלמה לא הביא הטעם דאין עושין מצוות חבילות כמ"ש באלו דהא כולם שנויים יחד, ותו קשיא לי דבפי"ב דהל' נדרים הל' י"ד פסק דהבעל מיפר נדרי שתי נשיו כאחת והיא בעיא בפ' נערה המאורסה (נדרים דף ע"ג) ופשיט לה רבינא מברייתא דאין משקין שתי סוטות כאחת מפני שלבה גס בה בחברתה רבי יהודה אומר לא מן השם הוא זה אלא משום שנאמר והשקה אותה לבדה ע"כ ומדפסק להיתרא גבי שתי נשים אף דכתיב אותה כמ"ש רש"י ז"ל מוהניא אותה מוכרח דפסק כת"ק דדריש טעמיה דקרא וכ"כ מרן ז"ל שם דלא משמע להו לרבנן אותה דווקא, וא"כ תימה איך נתן טעם גבי סוטה מכח קרא דוהעמיד אותה הא איהו ס"ל כת"ק דהטעם הוא מפני שלבה גס בה בחברתה ואיך פסק כר"י ותפיס חבלא מתרי ראשי וי"ל עם מ"ש רש"י שם דגם ת"ק מודה לדרשא דאותה אלא דס"ל דהוי טעמא תדע דהא לדידיה נמי אין משקין שתי סוטות כאחת אלא שהוא סבור שהטעם מפני שלבה גס בה בחברתה ומפני זה הזכיר רבינו הפסוק וכעין זו מצינו לרבינו גבי פ"א כמ"ש ברפ"ד שם עיי"ש ועם כל זה עדיין הדבר דחוק: