מעשה רקח על הלכות ברכות ז:ט

אין מניחין וכו'. ברכות דף נ' ונתבארו דברי רבינו ומ"ש וענבים ורמונים פי' רש"י שבשלו כל צרכן שאז הם נמאסין ע"כ ופשוט.

וכן אין מפסידין וכו'. נראה דרצה לכלול בזה מ"ש בברייתא שם אבל לא גלוסקאות לא בימות החמה ולא בימות הגשמים וס"ל דלאו דוקא גלוסקאות דכל דבר שהוא דרך הפסד ובזיון הוא הדין והוא הטעם ומרן ז"ל כתב דלא הזכיר רבינו הך דגלוסקאות משום דמלתא דפשיטא היא עיי"ש ולענ"ד נראה כמו שכתבתי תדע דבהא דאין מפסידין את האוכלין לא הזכיר ז"ל מהיכן נפקא ליה ולפי דרבינו למדו מהך ברייתא כאמור. שוב ראיתי להרב גופיה סי' קע"א שאסר לזרוק את הפת משום בזיון ומסכים למ"ש תהלה להשי"ת.