מעשה רקח על הלכות ברכות ד:ח

היו שותין וכו'. מההיא דפסחים דף ק"ג וק"ד רב חנניא בר שלמיא ותלמידי דרב וכו' וס"ל לרבינו דכי אמרינן שבת קובעת לקידוש היינו דוקא כשאמרו בואו ונקדש וכן נמי לענין הבדלה אפילו אמרו בואו ונבדיל אינו כלום דאפוקי יומא עדיף טפי ומרן הקדוש הכריח דדברי רבינו כאן אינם אלא בשעדיין לא החשיך ולכך בעי אמירה דוקא אבל אם החשיך ודאי אפילו בלא שום אמירה נאסר להם לאכול ולשתות עד שיקדשו ע"י פריסת מפה וכמ"ש רבינו פכ"ט מהלכות שבת עיי"ש ועיין בב"י סימן רע"א והלח"מ ז"ל ובס' קול בן לוי ז"ל סיבב דעת רבינו לכוונה אחרת עיין עליו.