מעשה רקח על הלכות ברכות ב:י

במה דברים אמורים וכו'. הכל שם ורש"י והרא"ש ז"ל ס"ל דלא קפדינן בהכי אלא בסעודה קאמר שאם סעד יום אחד תו לא מקרי פנים חדשות ואם היו בשעת נישואים אפ"ה מקרו פנים חדשות עיי"ש והרב ב"י נראה דפסק כרבינו אלא דבשלחנו הטהור כתב הדין תחילה בסתם ושוב הביא יש אומרים וכתב ע"ז וכן פשט המנהג.

והוא שיהיו עשרה וכו'. רבינו לא ביאר אי בעי עשרה גם בברכת אירוסין לחוד ודבר זה במחלוקת שנויה הביאה הרא"ש ז"ל שם וז"ל כתב רב אחאי דברכת אירוסין בעשרה והרב שמואל הנגיד נחלק עליו ואמר שאין צריך עשרה אלא לברכת חתנים בלבד שלא הוזכרו עשרה אלא בה ועוד הרי קדושין בפני שנים ואתה מצריך עשרה ולי נראה דברי רב אחאי דלמאי דילפינן מבועז הרי בועז עשה גם ברכת אירוסין בעשרה ולמאי דילפינן ממקהלות על ברכת אירוסין על עסקי מקור בא דאי אפשר לישא בלא ברכת אירוסין ודי בשנים לקידושין ובברכה צריך עשרה עכ"ד ובפ"י מהלכות אישות כתב רבינו סתם ולא פירש אי קאי אשניהם יחד אי נמי גם באירוסין לחוד ושוב מצאתי בפ"ג שם שהביא סדר ברכת אירוסין בכל פרטיה ולא הזכיר עשרה נראה דס"ל כהרב שמואל הנגיד וצריך לומר דס"ל דההיא שהביא הרא"ש ז"ל אינה ראיה דהתם הוה אירוסין עם נישואים יחד ואגב שהיה צריך עשרה לנישואין כינס מתחילה עשרה. וההיא דמקהלות נמי עיקר הדבר תלוי בנישואין דקי"ל כלה בלא ברכת נישואין אסורה לבעלה כנדה כדאיתא בש"ס ואירוסין לא הוו אלא אתחלתא וגמר הענין המביא למקור הם הנישואין והרב ב"י אה"ע סימן ל"ד פסק דלכתחילה בעי עשרה. ומזה יש ללמוד גם כן שבברכת אשר ברא שמברכין כל שבעה אף דליכא פנים חדשות לא בעי עשרה וכן נראה שהבין הרב ב"י אה"ע סימן ס"ב.