מעשה רקח על הלכות ברכות יא:יב
Maaseh Rokeach on Blessings 11:12 · מעשה רקח על הלכות ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →מל את בנו וכו'. קשה דכפי זה אמאי מברכינן על פדיון הבן כיון שהאב עצמו עושה המצוה היה לנו לברך בלמ"ד וכתבו רבינו פי"א דהלכות בכורים ובפודה עצמו כתב שם שמברך בלמ"ד והוא תימה שבין בפודה עצמו בין בפודה בנו היה לו לברך בלמ"ד על פי הנחתו כאן כיון שהמצוה מוטלת על אביו וראיתי להריב"ש בתשובה סי' קל"א הביאה הרב ב"י יו"ד וז"ל ולדעת הר"ם ז"ל בנוסח הברכה שבאב הפודה אומר בעל ובפודה עצמו אומר בלמ"ד אפשר לתת טעם לפי שבאב אפשר להעשות מצוה זו על יד הבן כשיגדיל וכשיגדיל אז אי אפשר לעשותה אלא ע"י עצמו וגם שאם היה לו לפדות עצמו ובנו קי"ל שהוא קודם לבנו דאלמא עיקר המצוה בעצמו אלא שבקטנותו אי אפשר ע"כ ויש לי גמגום בדבריו ז"ל חדא דלפי דבריו משמע שהאב אינו מצווה ר"ל אין עליו מצות עשה מיוחדת לפדות בנו וזה אי אפשר שהרי הרמב"ם שם כתב מצות עשה לפדות כל איש מישראל בנו שהוא בכור לאמו וכו' ונאמר אך פדה תפדה עד כאן. הרי דעיקר מצות הפדיון היא מוטלת על האב דוקא תדע עוד שכתב שם עבר האב ולא פדהו כשיגדל יפדה את עצמו הרי דעיקר המצוה על האב דוקא וכיון שכן הוה ליה לברך בלמ"ד. ותו דאף לפי דבריו מה תיקן לברכת למול כדאיתא בשאלה שם הרי דמיא לפדיון ממש דאם לא מלו אביו חייב הוא למול את עצמו. וכמלמד מדברי הרב ז"ל נראה לענ"ד לתרץ דהרמב"ם ס"ל דכל המצות שעושה אותם האדם בבריא חיובא יש לו לברך בלמ"ד ואם עשאה על ידי אחר שהוא שלוחו יברך השליח בעל כמבואר בדבריו והשתא במילה לא משכחת לה לברך העושה אותה דהיינו המצווה עצמו אלא באב דרמיא עליה חיובא למול את בנו והוא עצמו מלו בלתי שליח ע"כ יברך בלמ"ד דאילו כשיגדל הבן כמעט אי אפשר לו למול את עצמו ובעי שליח דהיינו מוהל אחר ואף אם יתכן בדוחק גדול הוא מלתא דלא שכיח בעולם שימול ויפרע את עצמו עד שכמעט הוא מן הנמנע וא"כ כשימול אותו שלוחו יברך בעל וע"כ לקיים מצוה זו ע"י שליח משא"כ האב כאמור ומשו"ה גבי פדיון דאב ובנו שניהם כאחד טובים לקיים מצוה זו הם בעצמם בלתי שליח היה מן הדין לברך שניהם בלמ"ד אלא שכשנבא לשקול מצוה זו בשקל הקדש עיקר עצמות המצוה היא על הפודה עצמו כמו שהוכיח הריב"ש ז"ל מדין היה הוא לפדות ובנו לפדות שהוא קודם לבנו ותדע דבפ"ק דקידושין אמרו ההך מאי טעמא מצוה דגופיה עדיפא ואלו היה מוטל עליו פדיון בנו בגופו ממש היה לנו לפסוק ולתלות הדבר בבחירת האב כיון דשקולים הם אלא ודאי כדאמרן ודו"ק כי נראה לענ"ד נכון.