לוח ארז חלק ב תעג

להיות כמסייע לחלק את הבערת שנאת הגוים. ת"ל אבדת רשע רשעים אין כתיב דמשמע שבפעם אחד יחזרו וישובו כל הגוים מרשעתם נגדנו בראותם שאנו נקיים וחפים מכל פשע אשר יגוללו עלינו כפעם בפעם. רק אבדת רשע. אם כבר בעיניהם יראו עין בעין שאתנו הצדק נגד עלילות רשע שעל ידיהם התעיבו אותנו. בכ"ז רק ביחידים שלהם אבדה שנאתם אבל לא ברובם ככולם. מזה נשפוט מישרים שאין יעקב בכלל. רצוני שאין יעקב יוכל לעשות מאומה בדבר הזה ורק הקב"ה לעצמו ולכבודו השאיר לבער את הגלל. וע"ז אמר רק אני מחה אמחה את זכר עמלק אני ביכלתי אבל לא אתם

ומעין זה פירשתי הפסוקים בפ' וישלח. עם בן גרתי ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור צאן עבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך. כי רוב הטענות שטוענים בני בלי שם האנטיסעמיטען שונאי ישראל עלינו על שתים יסודתם. הא' שהם אומרים כי אנחנו שאנו רק גרים בארץ לא לנו והמה קוראים א"ע ווירטס פאלק בל"א ולנו קוראים רק גאסט פאלק. ואף שאנו באנו רק לגוור בכ"ז רצוננו להרים ראשינו ולהתנשא לכל לראש להיות ראש וראשון לכל דבר כאלו היינו אנו התושבים. והשנית באים בטענות שקר כי ישראל אינו עושה חיל להגדיל תוצאות הארץ פראדוצירען ואינו משתדל להעשיר את הארץ והמדינה אשר הוא גר בתוכה לעשות חדשות בעבודה קשה ובפרט עבודת האדמה אשר הוא יסוד חיזוק המדינה ירחק היהודי ממנה כמטחוי קשת ורק אוהב מלאכות נקיות וקלות לסחור בדברים אשר קדמו בעבודה הבן נכר. ולהראות כי שקר בימינם הוא כי מעשה אבות סימן לבנים וכ"כ הרמב"ן ז"ל שכל מעשה יעקב ועשו הוא סימן לדורות. ע"כ שלח לו יעקב לעשו לבטל טענה הראשונה שישראל לא יזכור כי הוא גר בארץ לא לו ע"כ צוה לאמר לעשו עם לבן גרתי ואחר עד עתה. אף ששהה בבית לבן כל כך רבות בשנים ועמל וטרח ויגע בכל כחו לטובת הארץ בכ"ז לא חשבתי א"ע לתושב כי לא סר מנגד עיני שרק גר אנכי בארץ לא לי. ולבטל טענתו שאינו אוהב את עבודת האדמה אמר לו ויהי שור וחמור שהם כולם לעבודת האדמה כמ"ש רוב תבואת בכח שור ועי"כ אקוה למצוא חן בעיניך והשכותי את תלונתך מעלי כי אני גר וגם עובד אדמה. ופירשתי עוד הפסוק שם. ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב. לא אמר הגידה לי שמך כמו שאמר יעקב למלאך. ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אותו שם. גם בזה נ"ל עפ"ד רמב"ן הנ"ל שהוא רמז לדורות כי באמת הם באים בטענה עלינו שאין אנו הולכים בדרך הישר בלי עקמומית כ"א כל תהלוכתנו היא בעקיפים ותחבולות וע"ז מורה שם יעקב שגם לעתיד רק ע"י עקיפין ותחבולות נעשה חיל. והנה הדורונות ששלח יעקב לעשו המה ג"כ סימן לעתיד שישראל צריכים לבוא אל בני נכר כשרוצים להגיע למחוז משפט צדק בדורונות ומתנות שוחד כמ"ש רמב"ן. ובתשו' חות יאיר סי' קל"ו נשאל ע"ז כיון שבני נח מצווים על הדינין האיך ישראל רשאין לתת שוחד והרי עוברים עי"ז על לפני עור לא תתן מכשול שעי"ז שנוטל שוחד נוטה לזכות ישראל שלא כדין. והשיב שאינו נותן השוחד לעוות הדין כ"א אדרבה לתקן הדין כי כשישראל יש לו משפט עם א"י השופט הא"י דעתו קרובה לגבי הא"י איש דתו ויש לחוש שיזכהו שלא כדין כי שווי אמונתם יעוור עיניו מלראות בזכותו של ישראל ע"כ נותן הישראל השוחד והממון שנותן הוא מכריע את הכף מאזנים אשר זולת זה הי' נוטה לצד הא"י וע"י השוחד נעשה הדבר שקול ויצא דין ישראל לאורה בלי עוות הדין עכ"ד ז"ל. והנה כמו