לוח ארז החדש תסב

יביט ובעין האחרת הטובה ישקיף על השמים מעל למען שאף שמיו יערפו טל חיים הוא השפעה רוחניית מגבהי מרומים מרוכב שמים אשר ראשו נמלא טל למען יגיע על ידה לחיי עוה"ב:

ואפשר להמשיך בזה סוף התורה לתחלתה. אשר עשה משה לעיני כל ישראל בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", כי מרע"ה ע"י שנתן לנו תוה"ק לימד אותנו דעת שצריכים אנו להתחזק במעוז שני הדרכים. בעין א' נראה אל השמים ממעל ובעין האחרת אל זה נביט אל הארץ ומלואה כי כן ברא ה' שיהא האדם הישראלי חציו לה' וחצו לכם, וז"ש אשר עשה משה את עיני כל ישראל, הוא פעל שישראל עינים להם ויראו בנועם שתי הנתיבות דרך גבר בעלמא הדין ויתהלכו לפני ה' בארצות' החיים בארץ הנשמה הלזו ובארץ הנשמה הבאה, ותהי' הל' של לעיני במקום את כמו ומשביע לכל חי רצון. והטעם שצריך לב' עינים להשגיח בעינא פקיחא הנה והנה כי בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, שישראל הנקראים ראשית נבראו שיהא חלקם בשמים ובארץ ברוחניית ובגשמיית כנ"ל:

עוד י"ל בסמיכת התורה עפמ"ש באוה"ח לפרש מ"ש בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם. כי המלאכים נבראו ביום שני כמו שפירש"י שלא יאמרו שותף הי' לו להקב"ה. והנה כשאדם מדבר מתחלה יוצר הרוח מפיו ואח"כ בא הדיבור והקב"ה לא עשה כן כי אם מתחלה ברא ע"י דיבור שמים וארץ ואח"כ ע"י רוח פיו כל צבאם המה המלאכים, ועי"כ אמר שבראשית ברא אלקים בדבורו שמים וארץ ואח"כ ברוח פיו את המלאכים שלא כמנהג בני אדם עכ"ד. ונ"ל להמשיך ע"פ דרכו בקודש גם את המקרא הקודש "אוהב צדקה ומשפט חסד ה' מלאה הארץ לפמ"ש בפי' מלבי"ם שם תהלים ל"ג. שהקב"ה רוצה להעניש לרשעים וליתן שכר טוב לצדיקים כגמול ידיהם אבל זה א"א לפי הנהגת הטבע שהיא לא תשתנה ע"י מעשה בני אדם כי תהלוכותי' קבועים וע עדים לכן צריך ה' להתנהג עם יושבי הארץ עפ"י ההנהגה ההשגחיית שישנה את הטבע לפי מעשינו אם טובים ואם רעים כמ"ש והיה אם שמוע תשמעו ונתתי מטר ארצכם וגו' פן יפתה לבבכם ועצר את השמים. שכ"ז הנהגה אחרת נעלה מחוקי הטבע שנקראת אמונה רק הנהגה הנקראת בשם חסד. ע"כ אמר לפי שאוהב ה' צדקה ומשפט ע"כ חסד ה' מלאה הארץ שצריך לנהוג עולמו במדת חסד והוא שידוד הטבע. והנה שידוד לצורך בנ"א הוא ע"י תנאי שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית שלעת מצוא להשכיר או להעניש בנ"א תעביר הטבע חק נתן לה כמאז"ל על פסוק וישב הים לפנות בקר לאיתנו לתנאי. ואחרי ראינו שבעת שנתן הקב"ה תורה לישראל נתרעמו מלאכי השרת ואמרו מה אנוש כי תזכרנו שהי' רע בעיניהם שחמדה גנוזה תנתן לקרוצי חומר ברואי מטה, כ"כ אם המלאכים היו נבראים ביום הראשון ואזניהם שומעות התנאי שהתנה הקב"ה תנאי קודם למעשה בראשית שכל הטבע תשנה תפקידה ותבטל הלוכה החוקיי לעת מצוא צורך לבני אדם בודאי היו מתאמצים ומשתדלים לבטול תנאי זה באמרם מה אנוש כי תזכרנו שבעבורו ולצרכו עמודי שמים ירגזון ומצוקי ארץ יתמוטטו. ע"כ בראשית בחכמה כתרגומו ובשביל ישראל שנקרא ראשית מגיד מראשית אחרית ידע מקדם את אשר יעשה באחרית הימים שלצורך ישראל ישנו חוקי הטבע את דרכם כנ"ל. ע"כ בראשית ברא את השמים ולא נבראו עדיין המלאכים עד לאחר שהתנה תנאו, וז"ש אוהב צדקה ומשפט חסד ה' מלאה הארץ, כפי הנ"ל שיצטרך לשנות חוקי הטבע ואחרי שהמלאכים לא יסכימו לזה ע"כ ברא מתחלה ע"י הדיבור שמים ורק אח"כ וברוח פיו כל צבאם כנ"ל. ואפשר שזה נכלל בכח מאמרם במס' אבות "בעשרה מאמרות נברא העולם והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא ליתן שכר טוב לצדיקים ולהפרע מן הרשעים שמקיימים ומאבדים העולם שנברא בעשרה מאמרות" הכוונה כנ"ל שאם הי' הקב"ה בורא את העולם כולו במאמר א' אז גם המלאכים היו נבראים ביום הראשון ואז לא היו המלאכים מניחים להתנות תנאי עם מעשה בראשית ולא הי' הקב"ה יכול לשדד הטבע כדי לתת לאיש כמפעלו בשכר ועונש, ע"כ בראו בעשרה מאמרות ולא היו מלאכים עדיין בעולם בעת בריאת שמים וארץ והי' יכול להתנות עמהם כנ"ל. וזה הסמיכות סוף התורה לתחלתה לכל האותות והמופתים אשר עשה משה לעיני כל ישראל והוא ששידד הטבע בכחו כי עז, וזה הי' ע"י שבראשית ברא אלקים את השמים והארץ ולא את המלאכים שאל"כ היו המלאכי' מקטרגים מלהתנות עמהם כנ"ל: