ליקוטי מוהר"ן צג:א

כָּל הָעוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ,

שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ לְכָל מִצְווֹת עֲשֵׂה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא): עַל פָּסוּק: וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה:

וְכֵיצַד מְקַיְּמִין מִצְוַת וְאָהַבְתָּ, דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (יומא פו) עַל פָּסוּק וְאָהַבְתָּ, שֶׁתִּרְאֶה שֶׁיִּתְאַהֵב שֵׁם שָׁמַיִם עַל יָדְךָ. כֵּיצַד, אָדָם קָרָא וְשָׁנָה וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְעִסְקוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, וּמַשָּׁאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה – מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים, אַשְׁרֵי מִי שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה וְכוּ'. נִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדוֹ, וּמְקַיֵּם מִצְוַת שֶׁל וְאָהַבְתָּ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַמִּצְווֹת: