ליקוטי מוהר"ן נה:ט

וְדַע, שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יָכוֹל לְתַקֵּן קוֹלוֹת הַנַּ"ל בִּתְפִלָּתוֹ, כִּי לִפְעָמִים הַקּוֹלוֹת הַנַּ"ל בִּתְפִלָּתוֹ הֵם יוֹצְאִים מֵרְשָׁעִים גְּדוֹלִים כָּל כָּךְ, עַד כִּי כָּל מִי שֶׁעוֹמֵד כְּנֶגְדָּם הוּא מְסַכֵּן נַפְשׁוֹ,

וְצָרִיךְ לָזֶה תְּפִלָּה גְּדוֹלָה, כְּמוֹ תְּפִלַּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וַאֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה יָרֵא מֵעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, כִּי אֲחִיזַת עוֹג הָיָה סָמוּךְ לְיָמִין, שֶׁהִיא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶׁה: אַל תִּירָא אוֹתוֹ (במדבר כ״א:ל״ד), כִּי אָמַר: הָא יְמִינָא דִּילִי אִסְתַּלַּק, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (חוקת דף קפד). וְעוֹג אֲחִיזָתוֹ בְּיָמִין, שֶׁהוּא מִבְּנֵי בֵּיתָא דְּאַבְרָהָם, וְאַרְצוֹ סָמוּךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה יָרֵא מֹשֶׁה מִמֶּנּוּ לְהִתְגָּרוֹת, כָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, שֶׁצָּרִיךְ מְאֹד לְפַשְׁפֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ, וּלְהָבִין שֹׁרֶשׁ הָרָשָׁע אֵיךְ אֲחִיזָתוֹ, אִם יוּכַל לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ וּלְשֵׁיצָאָה לוֹ: