ליקוטי מוהר"ן נה:יב

וְזֶהוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת מַלְאָךְ סנד"ל בַּמַּלְאָךְ מט"ט שַׂר הַפָּנִים, כְּלָלִיּוּת עֲשִׂיָּה בִּיצִירָה, עַל־יְדֵי שֶׁכּוֹפְלִין הַפָּסוּק כֹּל הַנְּשָׁמָה (כמובא בכוונות) – בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה צָרִיךְ לְהַלֵּל אֶת ה' (בראשית רבה פרשה יד).

וְעַל־יְדֵי עַיִן הָרָע נִכְפָּל הַנְּשִׁימָה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם עַיִן הָרָע, אֲזַי מְגַהֵק וּפוֹתֵחַ פִּיו לְקַבֵּל נְשִׁימָה כְּפוּלָה, וּכְשֶׁהַנְּשִׁימָה כְּפוּלָה, גַּם הַהַלֵּל צָרִיךְ לִכְפֹּל כַּנַּ"ל. וּבִפְרָט שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּל וּלְהוֹדוֹת לַה', שֶׁהִצִּיל אוֹתוֹ מֵעַיִן הָרָע הַזֹּאת, וְהוּא רוֹאֶה בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מט"ט שַׂר הַפָּנִים מֵאִיר לַעֲשִׂיָּה, הַיְנוּ שֶׁעוֹשֵׂי טוֹב זוֹכִין לִפְּנֵי ה' כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי כְּרִיתוּת הָרַע עַיִן, שֶׁגָּרְמוּ לִכְפִילַת הַנְּשִׁימָה: (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז"ל)