ליקוטי מוהר"ן מט:ח

וְזֶה פֵּרוּשׁ:

לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם. כִּי הַצַּדִּיק נִקְרָא שֶׁמֶשׁ, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין עב:): עַד שֶׁלֹּא שָׁקְעָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל עֵלִי וְכוּ', וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ.

וּזְרִיחָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, הַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ, אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל, כַּמַּאֲמָר (שמות ל״ב:ז׳): לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, כְּלוּם נָתַתִּי לְךָ גְּדֻלָּה אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל (ברכות לב.). וְזֶהוּ: אֹהֶל בָּהֶם. אֹהֶל, לְשׁוֹן זְרִיחָתוֹ, כְּמוֹ (איוב כט): בְּהִלּוֹ נֵרוֹ.

וְזֶהוּ: בָּהֶם – עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, נִכְנָסִין בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל הָאֻמּוֹת, אֲזַי נוֹפֵל הַצַּדִּיק מֵהַשָּׂגָתוֹ, וְנִתְחַפֶּה וְנִתְכַּסֶּה הַשָּׂגָתוֹ.

וּכְשֶׁיּוֹצְאִין יִשְׂרָאֵל מֵחָכְמָתָן שֶׁל הָאֻמּוֹת. אֲזַי:

וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ – הַצַּדִּיק יוֹצֵא מֵהַחֻפָּה וְהַמִּכְסֶה שֶׁהָיָה לוֹ עַד עַכְשָׁו, וְאָז:

יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח – כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ (תהילים ק״ג:כ׳). כִּי צָרִיךְ הִתְגַּבְּרוּת כְּדֵי לָרוּץ אֹרַח הַזֶּה שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לֵילֵךְ בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְזוּפִים, וְעַכְשָׁו רָצִים בִּמְהִירוּת גָּדוֹל זֶה הַדֶּרֶךְ.

וְהִתְגַּבְּרוּת הַזֹּאת, הִיא בְּחִינַת צִיצִית, בְּחִינַת תְּכֵלֶת כַּנַּ"ל, בְּחִינוֹת מַקִיפִים. וְזֶה:

מִקְּצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ – בְּחִינוֹת מַקִּיפִים, וְעִם בְּחִינַת תְּכֵלֶת הַזֹּאת, מְכַלִּים וְשָׁצִים הָעַכּוּ"ם, בִּבְחִינַת: כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם. וְזֶה:

וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ – מֵחַמָּתוֹ זֶה בְּחִינַת כַּלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״ט:י״ד): כַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ;

וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִים לְהַשָּׂגַת אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא, בִּבְחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת כַּנַּ"ל. וְזֶה:

תּוֹרַת ה' תְּמִימָה, שֶׁהִיא תּוֹרָה דְּעַתִּיקָא, שֶׁהִיא תְּמִימָה עֲדַיִן, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִשִּׂיגוּ מִמֶּנָּה כְּלוּם.

מְשִׁיבַת נָפֶשׁ – זֶה בְּחִינַת שַׁבָּת, כִּי בוֹ שָׁבַת וַיִּנָפַשׁ: